קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בסנט פטרבורג. שיעור מס' 3.
הערה: כאשר אנחנו עובדים בעשירייה, אנחנו כאילו נמצאים במצב עצוּר, בכך שמתביישים לגלות איזה שהם דברים. ואילו ביחסים בין שני חברים, אנחנו פועלים ביתר חופשיות.
תשובתי: העניין הוא לא בחופש, אלא בזה שבינתיים אין עוד מבנה שבעזרתו אפשר להרגיש את המדרגה הבאה עוד לפני הכניסה אליה. היא מתגלה בצורה מאוד חדה, פתאום, כתוצאה מהצטברות של פוטנציאל פנימי עצום.
אתם בעצם בונים את עצמכם. בקשר ביניכם אתם מתחילים לרכוש איזה שהן תחושות, הרגלים, תכונות ושׂכל חדשים, מתגלים בכך כל מיני רגשות שונים. באופן כזה, עוד לפני הכניסה לעולם העליון, אתם בונים בתוככם מערכת של הכרה ותפיסה שלו.
וכאשר אדם הולך לבד, אז הכול מתרחש בצורה אחרת. לכן היום העולם שלנו נע בדרך אחרת, רק בצורה קבוצתית! אם אין קבוצה, קשה מאוד לעבוד בזוג, ועוד יותר קשה בזוג עם המורה. קשה, מפני שאתה מתחיל לנצל אותו לרעה, לזלזל, להתייחס אליו כמו להורה. ולהורים אנחנו בדרך כלל מתייחסים כך, כאילו שהם חייבים לנו משהו.
מצב כזה היה למורה שלי, הרב"ש. הוא סיפר לי כמה קשה היה לו כל הזמן לבטל את עצמו כלפי אביו. כך גם קשה לבטל את עצמך כלפי המורה, אם אתה לומד איתו בשניים. זה נקרא "תלמיד – חבר", וזה לא קל.
לכן תודו ותברכו על זה שיש לכם קבוצה.
מתוך שיעור מס' 3 לכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014
ידיעות קודמות בנושא:
כמו את עשר האצבעות שלי
שני אנשים, זו גם כן "עשירייה"
אולי נחלק את העבודה בינינו?
