דף הבית / חינוך, ילדים / בשבי האגואיזם

בשבי האגואיזם

שאלה: האם כוונת המושג "אגואיזם" היא איזשהו רצון או מימוש של הרצון הזה? נניח שאני רוצה לקחת משהו ממישהו. זה הרצון שלי, ואני יכול לעבוד איתו. ואם כבר ניגשתי ולקחתי, זה כבר עניין אחר לגמרי.

תשובתי: הכוונה כאן היא אפילו לא לפעולה, אלא דווקא לכוונה עצמה. אם אני רוצה לקחת משהו ממישהו, להשיג משהו על חשבונו של מישהו אחר כדי לגרום תענוג לעצמי ונזק לאחר – זהו האגואיזם. אבל אם אתה סתם נהנה ממשהו – זה לא אגואיזם.

האגואיזם הוא הפעולות שלנו שמכוונות לכך שמתוך שאנחנו מהנים את עצמנו אנחנו גורמים נזק לאחרים: לבני אדם, לטבע, לא משנה למי ולמה.

למעשה, אנחנו לא יכולים לעשות פעולה שלא תהיה אגואיסטית. היא תמיד ממומשת או באיזון עם הטבע, עם החברה ועם בני האדם, או נגדם. כי אנחנו הרי לא קיימים בפני עצמנו, כמו בוואקום, אלא בסביבה שמסביבנו.

אני צריך תמיד לחשוב על היחס הטוב שלי לאחרים. וזה, בראש ובראשונה, מגיע תוך כדי תהליך החינוך. היחס שלי לעולם החי והדומם, היחס שלי כלפי כל הטבע, כלפי כל היקום, הופך להיות שונה לגמרי, ידידותי ואוהד.

אנחנו מתחילים להבין ולהרגיש כוחות ושכבות שנסתרו מאיתנו בעבר, בטבע, במרחב המקיף אותנו! אנחנו מגלים את המטריצה, את מחשבת הבריאה, את השכל הפנימי שלה, את התוכנית שלה, שבה אנחנו קיימים ומתפתחים בעל כורחנו. האדם יוצא לדרגת ההכרה של ההשתתפות העצמית שלו, של המזל שלו, של הגורל והייעוד שלו.

מתוך שיחה מס' 7 בנושא החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פרידה מהאגו
צעדים ראשונים

חיים משותפים או "שוק" אירופאי?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/CQOSJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest