את שפת הענפים אתה משיג כשאתה עולה מהעולם הזה ומגלה בעולם העליון את השורשים של כל מה שקיים בעולם הזה. אך המטרה היא לא לקשור בצורה פשוטה בין הענף לשורש. השפה הזאת קושרת אותנו לא עם העולם הרוחני אלא עם המורים שלנו! היא האמצעי שבעזרתו הם יכולים ללמד אותנו. הרי השפה הרוחנית שבה הם מדברים אינה מובנת לנו, לא למדנו אותה. אך איננו חייבים לדעת אותה, היא כבר מוכרת לנו מהעולם שלנו. לכן אנחנו יכולים לשמוע וללמוד מהם את מה שמתרחש בעולם הרוחני.
אתה פותח ספר שכתובות בו מילים כלשהן. אילו לא היית חי בעולם הזה, לא היית מבין דבר. אך כאן הדברים שעליהם מדברים המקובלים מוכרים לך כבר מהעולם שלנו ואתה משתוקק להשיג את השורש ולדעת על מה הם מצביעים בעולם העליון. הרי הם אינם מדברים על שום דבר גשמי.
המקובלים אינם כותבים מילה אחת על העולם שלנו. התורה אינה קשורה לעולם שלנו ומי שמבין אותה באופן כזה מגשים אותה ועובר את העברה הגדולה ביותר: האיסור לעשות לעצמו "פסל". מדובר אך ורק על העולם הרוחני. אך כדי למצוא שפה משותפת איתך, המקובלים מתארים את העולם הרוחני באמצעות המילים של העולם שלנו כדי לעורר בך קשר איתם. זה היה מתוכנן כך בצורה מכוונת כבר במחשבת הבריאה, כדי שמהעולם הזה נתחיל לעלות לעולם הרוחני. ולשם כך עלינו לקחת מהעולם הזה את כל האמצעים הקיימים בו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 10.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
היית מוצא שפה משותפת עם אדם הראשון
פרחים רוחניים ושמש רוחנית
ואז תיזכר בכל מה שלמדת