ברכה שבלב

שאלה: האם העבודה שלנו היא לא מתוך ההסתרה? והאם לא מתוך ההסתרה אנחנו צריכים לברך את הבורא?

תשובה: איך אתה יכול לברך אותו מתוך ההסתרה? לסבול מכאב ולברך אותו? אי אפשר לברך את הבורא מתוך ההסתרה אם אתה נמצא במצב ההפוך ממנו.

אם אני נמצא באותם הרצונות כמוהו, אז אני נמצא בגילוי. אם אני נמצא בהסתרה, זה נקרא שהרצונות שלי הפוכים ממנו. יש מצבים מיוחדים, עבודה בלילות, אבל אם אתה מברך את הבורא בחושך, אתה חייב להפוך את החושך לאור.

אם הבורא נותן לי מכות, ואני אומר "תודה רבה" ומבקש עוד, זה דומה לבן מלך שמתגאה בכוחות עצמו ונלחם עם האויב במגן וחרב מקרטון. לא יכול להיות דבר כזה.

יכול להיות שאני על ידי התיקונים שלי הגעתי למצב שבמקום מכות אני מרגיש רחמים, אחר כך אהבה, אז באותה המידה אני יכול לברך, כמו שכתוב "כל עצמותי תאמרנה".

אי אפשר אחרת. אי אפשר בו זמנית להרגיש כאב ולברך. אם רע לי, אני מקלל את הבורא. אני לא יכול להיות ניטראלי, לפתוח את הפה ולומר דברי ברכה, הרי אנחנו מדברים על "עבודה שבלב".

אם הרצונות הם מתוקנים בהתאם לבורא, אז בהם אני מברך אותו. קודם כל אני צריך לעשות צמצום, לבטל את עצמי. ואחר כך כל הרצונות שאני יכול להפוך אותם בהתאם להשפעה, שאני מסוגל לתקן אותם על ידי התורה, אז באותם הרצונות תבוא ברכה.

ברכה, זו הרגשה ברצון שנמצאת בהשתוות הצורה עם הבורא ומרגישה עד כמה שהוא טוב ומיטיב בזה שהוא נותן מכות על הרצון לקבל שלי. אבל אני ביטלתי את הקשר שלי עם הרצון לקבל, ואני התעליתי מעליו. לכן הרצון לקבל שלי סובל, אבל אני לא נהנה מהכאב שלי כמו איזה מזוכיסט, אני מתעלה מהרצון לקבל לרצון להשפיע.

ואז אני שמח למכות שהרצון לקבל שלי מרגיש בחוסר אור, בחושך מוחלט. והאני שלי דבוק בהשפעה, למעלה מהאגו שלי.

הרצון לקבל שלי אף פעם לא יקבל שום דבר, אבל אני משנה את מה שאני מזדהה איתו. לדוגמה, בחורה נכנסה להריון ונולד לה תינוק. קודם היא דאגה רק לעצמה: ממה ליהנות – שמלות, בילויים, כל מיני דברים. אבל עכשיו היא רק דואגת לתינוק, כל הלב שלה נמצא בו, כל תשומת הלב שלה מכוונת אליו. ולא אכפת לה מה קורה איתה, כל המחשבות שלה עליו, הוא בשבילה העיקר.

אם אני יוצא מעצמי בצורה כזאת, זה נקרא "ביטול עצמי". וכאשר אני נמצא בתוך הזולת, זה נקרא שכל הלב שלי נמצא בתוך הבורא. זה התיקון שלי. ואז לא חשוב לי איזה חושך יש לי בפנים, העיקר הוא שהזולת ירגיש את האור בפנים.

שאלה: ואנחנו לא נדרוש גילוי?

תשובה: תלוי מה זה נקרא "גילוי" בשבילך. גילוי בשבילי זה לדאוג לאחרים. זה לא אותו האור שממלא את האגו שלי, את הרצונות שלי. את האור שאני מקבל אני משיג באחרים, כי זה ה"בייבי האהוב שלי". במידה שאני נמצא באחרים ודואג להם, במידה הזאת אני יכול לדרוש אור.

ואז אני ארגיש את מה שהם מקבלים בזכותי, דרכי, על ידי היגיעה שלי, וזה ייקרא "יום" בשבילי. ולכן בתוכם אני ארגיש את נוכחות הבורא. כך אני מתקרב לגמר התיקון. אלה לא אותם הכלים שהיו לי קודם. על פניהם אני בניתי את היחס שלי לבני אדם, לבורא, אבל אני לא מקבל מילוי בכלים הקודמים שלי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
להשפעה אני משתוקק
ברכה על ידי השפעה
ברוך אתה, בורא העולמות…

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest