בריאה מקורית

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ז':

"ויחד עם זה, מובן, על פי מחשבת הבריאה, שלא היה צריך כלל, לברוא משהו, יותר מהרצון לקבל הזה, שהרי בריאה מחודשת הזו, כבר מספקת לו ית', למלאות כל מחשבת הבריאה, שחשב עלינו, להנות אותנו.

אבל, כל המילוי, שבמחשבת הבריאה, דהיינו, כל מיני הטבות, שחשב בעדנו, כבר הן נמשכות, בהמשכה ישרה, מעצמותו ית'. ואין לו ענין לברוא אותן מחדש."

בעל הסולם מדגיש, שיש עצמותו, שורש קדמון שממנו והלאה יוצאות כל הפעולות. הפעולה של הבורא, זו הבריאה. אבל הנבראים אינם יוצאים ממנו עצמו, הוא בורא אותם מאין, מכלום. ממנו באה ההחלטה, אבל ה"חומר" שממנו הם נתהוו זה מאין.

זו נקראת פעולת הבריאה. רק זה מה שהבורא עשה.

אנחנו לא מסוגלים להבין ולעשות את זה. אנחנו מגלים כל מחשבה, כל החלטה, כל מה שעצמותו מתייחס לבריאה. יש משהו שנקרא עצמותו, זה לא ידוע לנו בכלל. אבל אנחנו מגלים את היחס שלו כלפינו. וזה נקרא "מחשבת הבריאה".

שאלה: האם אנחנו בוראים משהו חדש שלא היה בבריאה? אחרת איך אנחנו נהיה דומים לבורא?

תשובתי: לא. להיות כמוהו, זה להיות בהשתוות הצורה עימו ולא לפי הבריאה עצמה. בהיותנו הנבראים שלו אנחנו נמצאים במצב שכבר לא יכולים לברוא שום דבר חדש. אלא אנחנו בתוכנו מקבצים ומרכיבים את הכוחות בצורה כזאת כדי שבנו תיבנה דמות הבורא. אבל אי אפשר לכנות את זה "בריאה מחודשת", כי אנחנו משתמשים בכל הכוחות ובכל ה"חומרים" שכבר מוכנים. אנחנו עושים, אנחנו לא בוראים.

שאלה: וגילוי הבורא – האם זו לא בריאה?

תשובתי: לא. מושג ה"בריאה" עצמו מסמל משהו חיצוני שיצא מחוץ לקיים (בר), זה "יש מאין". אנחנו משתמשים באמצעים שישנם ומתקנים, אנחנו מתחקים אחר הבריאה. אנחנו מגלים את מה שכבר קיים ובזה חוזרים לעולם אין סוף.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 30.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להשיג את הכוח העליון של הטבע
הבורא דורש רק דבר אחד – "ואהבת"!
הצורך בבורא והשגתו