ברוחניות לא קונסים בגלל המהירות

שאלה: שלום כבוד הרב. כאשר מלאו לי 30 שנה הפסקתי להרגיש רגשות כלשהן בעולם הזה, החיים הפכו לאפורים, חסרי תועלת וריקניים. חשבתי שכך נראית הזקנה והשלמתי עם זה. השנים עברו. ואז פעם אחת "במקרה" ראיתי תוכנית טלוויזיה, שבה אתה משוחח על חוכמת הקבלה.

משהו "תפס" בי, הגעתי לאתר האינטרנט של "בני ברוך" ולמדתי את החומרים באופן עצמאי בסביבות שלוש שנים. והנה בדיוק לפני שנה משהו "זעזע" אותי עד כדי כך, שלא יכולתי כבר להישאר לבד והתחלתי לחפש אנשים שמתעניינים כמוני בקבלה. מכאן הדברים קרו בקצב מסחרר! בתוך שנה נוצרה קבוצה שאחריה נמשכו אנשים המעוניינים בקבלה, שכרנו מקום, נסענו לקונגרס, והתחלנו במכירת ספרים.

בתקופה הזאת הזמן עובר כאילו במהירות לא סבירה. במשך שנה אחת קרו כל כך הרבה דברים שלא היו יכולים לקרות לפני כן במשך חיים שלמים. המצבים הפנימיים מתחלפים כל כך מהר שלא מספיקים להבחין בכך.

השאלה שלי היא, האם אני עובר את הגלגולים שלי בצורה מהירה יותר, או שאני מרגיש בצורה חדה יותר את הגלגול הנוכחי, או שאני משלים את מה שהיה חסר לי לעשות ולא עשיתי?

תשובה: אין מסלול מהיר, אין הגבלה במהירות ולא קונסים על מהירות מופרזת, חובה רק לבדוק את עצמך באופן קבוע:

1. מהי המטרה שלך? האם להשיג השפעה מלאה דרך הקשר עם החברים לתוך שלם אחד ומתוך ערבות הדדית ?
2. האם לקראת המטרה אתה מתקדם? לקראת השגה הדרגתית של תכונת ההשפעה, לקראת ההפכיות העכשווית שלך?
3. מאיפה אתה מקבל את הכוח להתקדם? אם זה מעצמך, אז האגואיזם הטבעי שלך מניע אותך, ומניע אותך לא כלפי המטרה. ואם אתה מקבל אנרגיה מהקבוצה – אז אתה מתקדם לעבר המטרה.