דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ברוחניות אין מקפצות

ברוחניות אין מקפצות

מיכאל לייטמן

שאלה: בחכמת הקבלה אנחנו לומדים שלפני המצב של הגדלות חייב להיות קודם המצב של הקטנות. מה זה בא ללמדנו בעבודה הרוחנית?

תשובתי: הכל נעשה בהדרגה. התיקון תמיד נעשה מהקל לכבד. הרשימות מתגלות מהקלות יותר לקשות יותר. בדיוק כך גם אנחנו צריכים לארגן את חיינו, ולא לחשוב שניתן לדלג מעל איזשהו שלב. שרשרת הרשימות מחייבת אותנו לעבור מצבים באופן עקבי, זה אחר זה. אנחנו לא יכולים לפספס שום מצב. בלתי אפשרי לדלג מעל איזושהי מדרגה.

לכן, אם אני לא עובר למצב הבא, זה סימן שעדיין לא מימשתי את מצבי הנוכחי. זה אומר שלא הכנתי את עצמי למעבר למצב הבא.

אין כאן שום וויתורים. הבורא לא יכול להקפיץ אותך קדימה. זה אותו דבר כמו שאתה שואל: למה הוא לא ברא אותי במצב מושלם? מאחר וחסר לך רצון, חוש קליטה. אתה חייב להשיג אותו בעצמך. מאותה הסיבה אינך יכול עכשיו לדלג מעל כמה מדרגות, לפספס אותן. זה בלתי אפשרי, מאחר ויהיה חסר לך רצון.

איך תרגיש מצב יותר גבוה, אם לא רכשת כלי לתפיסתו? על מנת שתשיג מצב עליון אתה צריך להגדיל את הרצון שלך, להרחיב את כלי הקליטה שלך, לעשות אותו יותר משפיע. אם לא השגת תכונת השפעה, אתה לא תרגיש אותו. כי הרי העולם הרוחני נמצא כאן, בבקשה, קח אותו!

האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת. חסר לך רק רצון. "אני רוצה לקפוץ למעלה מעל כמה מדרגות!", נסה! אבל כיצד תקפוץ? אתה חייב בשלבים, בהדרגה לפתח את עצמך, כל פעם ב-ד' בחינות, יותר ויותר גבוה.

זה בלתי אפשרי אחרת. לכן סדר יציאת הרשימות קבוע מראש. בתוכנו ישנן רשימות אשר מחכות בתור בכדי ליישמן. מלמעלה יש אור אין סוף המוכן לתקן ולמלא אותך. אבל הכל תלוי ברצון שלך, ואתה עצלן…

מתוך שיעור על פתיחה לחכמת הקבלה, 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
תענוג אינסופי לפניך!
משחק החיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/i4E3e

One comment

  1. מאירה רון פולני

    שלום  לרב  לייטמן  היקר,

    הנני תלמידה בקמפוס  פתח תקווה מזה  שנתיים,  ומודה  לך על מסירותך

    הניפלאה בפצתה  של חכמת  הקבלה!

    לאחרונה נישארתי במצב  של  סימן  שאלה  ענקי  לגבי  הבנת  המילים:

    "ואהבת  לרעך  כמוך"…..

    בשעור  הבוקר בתאריך 18 לינואר  בחלק  ג  של  השעור  ,  תלמיד  שאל  האם  היצר  הרע  שלו  מתבטא בעובדה  שאינו  חש דבר לגבי  רעידת  האדמה  והאסון  האנושי  שמתרחש  בהאיטי.

    חלק  מהתשובה  שקיבל  היה שגם  מי  שרץ  לתת  עזרה  שם  לבני  אדם  זה  בעצם "עבודה  בעיניים"… נישארתי  מופתעת……..האם  הרצון  לבא  למקום

    שמריח מוות  מתוך  כוונה  ברורה  להוציא  אנשים  מתחת  להריסות  ולהחזיר  להם  חיים(שעלולים  גם  להפוך  לנקודות  שבלב) נחשב  לעבודה  בעיניים??

    אם פעולה  מסוג  זה  אינה  "ואהבת  לרעך  כמוך"  אז  מה  כן??

    אשמח  לקבל  תשובה  לשאלתי,  נישארתי  בבילבול  גדול  וקשה.

    תודה   וחן  חן

    מאירה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest