דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ברגע הקריטי תיפתח נשימה שנייה

ברגע הקריטי תיפתח נשימה שנייה

תדע, שאם אתה תתקדם לבד, אף פעם לא יהיו לך כוחות. את אותה הדרך שאפשר היה לעבור תוך שנה, ייקח לך לעבור במשך 15 שנה. ובסופו של דבר, אתה לא תגיע לשום תוצאה, חוץ מההכרה שאתה זקוק לקבוצה.

אבל אם אני עובד בצורה נכונה עם הקבוצה, אז תמיד, בזמן הירידה, היא תעורר אותי. ולא בהכרח על ידי שיטות פיזיות ברורות, זה יבוא מלמעלה, כמו התעוררות פנימית. כי אני חיברתי את עצמי בקשרים עם הקבוצה. באותו הזמן שאני מסוגל, אני כל הזמן חושב עליה: איך אנחנו יכולים להשיג חיבור, איפה המקום המדויק שלי שם שבתוכו אני נכלל, כמו ב"פאזל". אני רוצה להרגיש את המקום שלי בפאזל הזה וכל הזמן חושב על זה, רק על החיבור. כי זה אותו המקום שאיתו אני קושר את העתיד שלי, את גילוי הבורא, שיחבר אותנו.

אם אני כל הזמן משקיע בזה את המאמצים שלי, אז לא יכול להיות שאני אפול ואשאר ללא שום כוחות. החברים יעזרו לי.

תתארו לעצמכם, שאני כמו מרכיב (אלמנט) של מנגנון, חלק שכלול בתוך המערכת. אני כל הזמן מחדיר לתוך המערכת הזאת כוח, רצון להתחבר, בכך שמעורר את האחרים. וברגע מסוים אני מת, במרכיב הזה פתאום גדל האגו, והוא לא יכול לעשות יותר שום דבר, קופא, כמו רכב עם גלגלים ללא אוויר. ואז מייד, באותה המידה ש"ניפחתי" את האחרים, הם מתחילים עכשיו לעבוד עליי.

בגוף שלנו מתרחשים תהליכים זהים, כל הזמן מתרחשות עליות וירידות, התכווצות והתרחבות, בליעה ופליטה של כל מיני חומרים בכל מיני מערכות שונות. כך כל הזמן פועל הגוף, וזה נקרא להיות חי.

לחיות, זה אומר פעם לתת ופעם לקבל. כך פועל כל תא בגוף, בכל מערכת, קטנה או גדולה. ואם אני לא עושה כך, אז לא יהיו שום חיים. אני יכול לקבל התעוררות מלמעלה, אבל רק כדי לעורר אותי ולהחזיר אותי שוב לכזאת עבודה עם הסביבה. סביבה, זה כמו מצבר של המאמצים שלי, שאחר כך מחזיר לי אותם.

תחילה אני צריך לעשות את כל מה שבכוחי. אני לא יכול לומר שעכשיו אני נמצא בירידה ולחכות עד שהקבוצה תיתן לי כוח. אני בכל זאת צריך להשקיע מאמצים, עד כמה שנשארו לי כוחות, ואז אתחיל לקבל כוחות מהחברים. אני לא יכול סתם כך ליפול מראש לידיים שלהם.

אתה תיווכח מהניסיון שלך, שזה עובד דווקא בצורה כזאת, ויתגלו לך מצבורים עצומים של כוחות, תיקח כמה שאתה רוצה. זה כמו בריצה ארוכה, כאשר נגמרים לך הכוחות, אבל אתה בכל זאת ממשיך לרוץ, ואז אתה עובר את הנקודה הקריטית, שאחריה נפתחת לך הנשימה השנייה.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם 09.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חמש שניות של חיים ביום
עזרה ראשונה לחולה
כמה אור הצטבר בחשבון הסודי שלי?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest