דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בקשה למגע עם העליון

בקשה למגע עם העליון

שאלה: אם אין לי רצון ואני נאלץ בכוח להקשיב לשיעור, איך אוכל להעלות תפילה, מ"ן?

תשובתי: אם אתה מרגיש שהתפילה שחסרה לך היא כל כך נחוצה עבורך, אז זאת כבר דרגה גבוהה. ה"מ"ן" מסמל שאני יודע מה לבקש מהעליון, כלומר, שיש לי רצון מבורר ומדויק שמוכן לקבלת העזרה שאותה יגיש לי העליון. אני כבר יכול במידה מסוימת לנחש אותה ולדמיין אותה. ודאי שהתחתון אף פעם לא יכול לדעת בדיוק את העליון, אך הוא יודע להפוך להיות דומה לו במשהו.

בתפילה ("מ"ן") קיים מידע אודות הרצון ("רשימו דעביות") ואודות האור ("רשימו דהתלבשות"). במילים אחרות, יש בה מידע על העליון שאותו אני חייב לדעת ולחשב כדי להביא את עצמי להתאמה לעליון.

ויש בתפילה חלק שבו אני מסכים ללא נודע. הרי בעליון קיים משהו שאני לא יודע בוודאות אבל אני מוכן בזה לבטל את עצמי בפניו, והביטול העצמי הזה מאפשר לי להידבק אליו באותו המקום שבו אין בינינו השתוות, שבו אני לא משיג אותו עם השכל והרגש שלי, אלא פשוט נדבק אליו.

ודאי שבמקרה כזה איני מסוגל לחיבור פנימי עמוק איתו, כמו הרצון הנשי ביחס לרצון הגברי. אנחנו עדיין איננו מסוגלים לחיבור נכון כזה. אבל אני עושה כל מה שרק ניתן במצבי כדי להשיג עימו קשר, מגע.

וזה נוגע רק לחלק מסוים של החיבור שלנו. ובחלק אחר אנחנו מסוגלים להתחבר עם העליון בצורה יותר עמוקה מפני שבתכונות מסוימות אנחנו כאילו הגענו להשתוות.

ודאי שהוא העליון ואני התחתון, אבל אנחנו כבר דומים במשהו. למשל, הוא היה עושה משהו בידיים וגם אני עושה בידיים. הוא העליון אבל אני יכול לחקות את צורת ההתנהגות שלו, על אף שאני עדיין לא משיג את הפעולות עצמן. את זה צריך ללמוד.

בזוג הגנים הרוחניים, המידע אודות האור והרצון תמיד נבדל במדרגה אחת (ד'/ג', ג'/ב' וכן הלאה). אותו המידע שמהווה במדרגה התחתונה "רשימו" על האור העתידי ("רשימו דהתלבשות"), מהווה במדרגה העליונה מידע אודות הרצון המשותף ("רשימו דעביות"). מה שבעליון מיושם בפועל ישירות בתוך החומר, מתגלה רק כנטייה רוחנית ביחס לעליון, למעלה מהדעת, רק בפוטנציאל (בכוח), כמו ה"רשימו דהתלבשות".

אם התחתון יידבק בעליון באופן כזה, הוא יתחיל לערוך היכרות עם הפעולות החיצוניות של העליון. אבל רק באופן חיצוני, כי הרי עבור העליון זהו רצון מלא ומולבש (ג' דעביות), ואילו התחתון תופס את זה רק כאור הפוטנציאלי האפשרי (ג' דהתלבשות) בתנאי שהוא נדבק לעליון.

זה נקרא שהחלק העליון (ג"ע) של התחתון מתלבש על החלק התחתון (אח"פ) של העליון. באח"פ של העליון הפעולה למעשה ממומשת בתוך הרצון (למשל ג' דעביות). ואילו הגו"ע של התחתון רק נדבק לאח"פ של העליון (ברשימו ג' דהתלבשות). זוהי צורת הדבקות האפשרית ביניהם.

מכאן נובע המנהג החסידי לחקות בחיצוניות את הפעולות של האדמו"ר ואת לבושו, כסמל להתלבשות הפרצופים זה על זה. הרי החסידות מלכתחילה נבנתה על העתקה חיצונית של החוקים הרוחניים הפנימיים, כדי להעביר במידת מה את הטעם שלהם. כל המנהגים ביהדות הם הטבעה כלשהי מהרוחניות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הבקשה: "אני רוצה לחיות!"
מ"ן שנמצא בו הכול
בקשו מהבורא שלמות!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RfiUK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest