בקבוצה צריך להשקיע

שאלה: אם אני חש קנאה עזה כלפי החברים, כיצד אני יכול להפוך אותה מהרסנית לבונה?

תשובתי: האדם אינו שומע את המילים על כך שהכלי הרוחני הוא הכלי המשותף. הוא בכל זאת חושב: "עכשיו אני אעשה משהו, ואז אני אתקדם קדימה". האגואיזם שלנו כל הזמן מגרה אותנו לחשוב שניתן להשיג את המטרה הרוחנית בדיוק כמו את המטרות הגשמיות, בצורה אינדיבידואלית, אישית. וזה קורה אך ורק כדי להוסיף לנו את כוח ההתנגדות, שמושך אותנו לתוך עצמנו. ככל שהגשמיות מושכת יותר, כך היא תחזיר יותר לאחר מכן, כדי שהאדם ישתמש בזה. על כך נאמר: "חיל בלע ויקיאנו".

אבל אנחנו צריכים לזרז את הזמנים, והאפשרות היחידה לעשות זאת היא להתנגד לנטייה שלנו למשוך לעצמנו. אחרת לא ייצא שום דבר.

"לא החכם לומד". הדרך הרוחנית לא נועדה לחכמים ופיקחים, אלא לאלה שמשקיעים. הדרך הזאת מורכבת מפעולות פשוטות. בדומה למחשב שמבצע חישובים עצומים דרך רצף של פעולות פשוטות.

אפשר לייעץ לאדם רק דבר אחד: תנתק את השכל שלך ותבצע פעולות. הצעדים הקטנים שלך יתחברו לשביל, שיוביל אותך להרגשת השייכות. כך גם האב רוכש את האהבה כלפי הילד שנולד לו, לפי המידה שבה הוא מטפל בו. העבודה היומיומית מציתה את הרגש. וכך זה בכל דבר: אם אתה משקיע במשהו, אתה נקשר אליו עם הלב.

ולכן אנחנו צריכים לעצום את העיניים ולהשקיע את כל הכוחות בקבוצה. רק כך תרגיש שהיא קרובה אליך, שייכת לך, ואז תוכל לבנות יחד איתה את הכלי המשותף. ההשקעה שלך, שאותה תעביר מהחשבון האגואיסטי לקבוצתי, היא הכלי הרוחני שלך.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 20.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה הכתובת של הבורא?
הקבוצה היא המִפרשׂ שלי
לא תאמין מה זאת הקבוצה הזאת