בצילו של הבורא

"ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה: וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה: ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת: ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת: ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן." (תורה, ספר "שמות", פרשת "ויקהל", פרק ל"ה, פסוקים ל' – ל"ד).

בצלאל, זו תכונה שמבינה איך לאסוף יחד את כל החלקים המפורדים של הנשמה וליצור מהם חלקים שמחוברים בצורה נכונה: באיזה מקום להדביק, איפה לארוג, איפה לחתוך, איפה לחבר, איפה להתאים. זאת עבודה של פָּסָל.

היום האנושות נמצאת בניגודיות נוראה ומהווה מערכת מנוהלת, עוינת ונוקשה. אי אפשר להביא אותה לאפס ולהתחיל מאפס לתקן אותה, כמו מכונית מקולקלת שאתה עוצר אותה ומתחיל לנבור בתוכה, בודק חלקים נפרדים, מפרק ומרכיב אותם.

כי המערכת של האנושות כל הזמן עובדת, כל הזמן משתנה! ובמידת השינוי שלה אנחנו צריכים לקלוט בכל רגע של זמן, אילו שינויים אפשר להכניס במהלך התנועה הלא נכונה שלה כדי לתקנה בהדרגה. אבל היא הרי כל הזמן תתנגד לזה.

אתם מתארים לעצמכם מה יהיה אם נתחיל עכשיו לעשות משהו עם האנושות, עם מערכת הבנקים, הפוליטיקאים, מערכת השלד של הפדגוגיה והחינוך, עם הבעיות של הדתות והאמונות, עם כל מה שקיים בבני האדם? אפילו אם אנחנו נעשה איפה שהוא משהו, אחרים מיד ירצו להחזיר הכול חזרה לפסים אגואיסטיים.

לכן צריך לגשת למערכת הזאת בהבנה, באיזה אופן להתחיל לעשות איתה משהו, כי היא הרי ממשיכה להתגלגל קדימה בצורה אגואיסטית. צריך להבין איך להכניס בה שינויים כדי שהאגו כבר לא יצליח לשלוט ולנצל אותם לטובתו והתיקונים הקטנים שאנחנו מחדירים למערכת יצליחו לשנות את האגו, למרות שהוא שולט על כל המערכת.

זוהי תפיסה חדשה לחלוטין! איך להשתלט עליה?! אבל אף אחד לא נותן לך כלום! אתה הרי לא המלך ולא הבורא של העולם הזה! אתה פשוט מבין שצריך איך שהוא לשנות אותו. אבל איך?!

לכן יש בנו תכונה שנקראת "בצלאל", "בצל של הבורא", כאשר האדם רוצה שהבורא יעבוד והוא יהיה הצל שלו. דווקא משום כך הוא הולך אחרי הבורא, הוא יכול ליצור, לארוג, להדביק נכון את כל החלקים של הנשמה הכללית. זה ביטול עצמי מלא של עצמו והתאמה מלאה עם צילו של הבורא. הבורא כביכול פועל בתוך האדם, בכך שעושה אותו ל"לב חכם".

במילים אחרות, זה כזה ביטול, כזאת התקרבות, הידבקות, דבקות עם הבורא, שהודות לה האדם מסוגל להתחיל לשנות את העולם וליצור מרכז של העולם המתוקן שסביבו נבנה כל השאר.

באופן כזה, על ידי התמזגות במרכז הקבוצה אנחנו מוצאים שם את תכונת "בצלאל" שבעזרתה יכולים לפעול הלאה, בכך שממלאים בהדרגה את הכלי הכללי המשותף שלנו שיצרנו, עד שתתגלה בו הארה, הבורא.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 07.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת לב
ההולך "בצילו של הבורא"
המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו