דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בפעם הראשונה לבטל את עצמי

בפעם הראשונה לבטל את עצמי

שאלה: איך אנחנו יודעים האם השגנו מצב של "עיבּוּר רוחני"?

תשובתי: אני מציע בדיקה כזו: שלמרות כל המצבים שבאים, אתה משתדל להתעורר על ידי החברה, לשמור על אותו סדר היום, לבטל את עצמך ולקבל את כל הבעיות, שהן באות מלמעלה כדי לעזור לך לבטל את עצמך דרך הקבוצה, כלפי הכוח העליון.

והסימן לביטול עצמי נכון, זו השמחה. אני לא דורש יותר כלום, אלא רק להישאר במצב כזה כדי להתקדם על ידי הביטול של האגו. וזה נקרא שאני נמצא ב"עיבּוּר".

לא חשוב לי מה אני אקבל מזה. הדבר היחיד שאני רוצה ושחשוב לי, זה להישאר בדבקות מרבית, כלומר בנקודת הביטול הנמוכה ביותר, במצב הקטן ביותר. ומפני שאני עדיין מעוניין לראות ולהרגיש כל מיני תופעות רוחניות, אז אני עוד צריך לעבוד על עצמי. כלומר, אני חייב לבטל את האגו שלי עד לצורת אפס, וזה נקרא דבקות עם העליון.

ואחר כך מעבר לזה, למרות כל האגו שמתעורר, אני יותר ויותר מבטל את עצמי ונדבק יותר ויותר חזק. כך עוברים תשעה ירחי לידה. והדבר הקשה ביותר, זה שלושת הימים הראשונים של קליטת הזרע. רוב הבעיות קורות דווקא בשלב הזה של קליטת הזרע, גם בחיים הגשמיים וגם ברוחניות.

אפילו אותן הבעיות, כמו הפלה, שקורות בשלבים היותר מתקדמים של ההיריון, במשך תשעת ירחי הלידה, קורות מסיבת כל מיני התקלות והפגמים שהיו בשלושת ימי קליטת הזרע.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 01.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שלושה ימים של מבחן לנאמנות
להתכלל בעבודה עד לביטול עצמי
ביטול עצמי, שחושׂף את העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ESgjJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest