דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בפני מי אני מרגיש בושה?

בפני מי אני מרגיש בושה?

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "כי הבסיס של אידיאל חילוני הוא השוויה – והמחיר של התפארת מן האדם ומעשהו כדי להתפאר בעיני הבריות. מה שאין כן אידיאה דתית הרי הבסיס שלה הוא התפארת בעיני ה', ועל כן בעל אידיאה דתית יכול לרומם עצמו ממעל לאנושיות."

את ההבחן הזה אנחנו תמיד צריכים לראות מול העיניים: בעיני מי אנחנו רוצים למצוא חן? ולהיפך, בפני מי אני מפחד להיות מבויש? בפני הקהל, העולם הסובב אותי, הקרובים או הרחוקים? או שאני עושה חשבון רק עם הבורא, אף על פי שהחשבון הזה יכול להתברר כהפוך ומנוגד לכל מה שקורה איתי במישור העולם הזה. בדרך כלל כך מסדרים לנו הכול, זה על חשבון זה.

למשל, יביישו אותי בעולם הזה ועל ידי זה יקרבו אותי לבורא. או שאני אעדיף לסרב להתקרבות לבורא, רק העיקר לא להרגיש בושה בעולם הזה. כאן האדם תמיד בודק את עצמו – עד כמה הוא מסוגל לסבול.

זוהי נקודה כואבת מאוד, זהו רגע עיקרי. כי הבושה זה מקור הטבע שלנו. ולכן זה לא מספיק סתם להתאפק או להצדיק את עצמך בבלעדיות עצמית, שירשנו שלא מרצוננו. לא. כאשר מתגלה לי כל הבושה, אני צריך להסכים, כדי שעל ידי הוויתור הזה להזמין גרם אחד של השפעה לבורא שעליה הוא אפילו לא יידע…

מתוך שיעור על המאמר "הגלות והגאולה", 03.12.2012

 ידיעות קודמות בנושא:
בעיני מי אני רוצה למצוא חן?
האנציקלופדיה של הבושה
בושה היא ההופכיות לשלמוּת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/miL8M

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest