דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בעקבות המקובלים הגדולים

בעקבות המקובלים הגדולים

idra_raba_100_wp.gif

שאלה: כשאתה מדבר לפני קריאת ספר הזוהר על הכוונה שבה אנחנו צריכים להיות, אף פעם אינך מדבר לא בשפת הזוהר ולא בשפת הספירות. אתה תמיד מדבר על הרגשות. אבל הטקסט, שנכתב על ידי רבי אבא בצורה נסתרת כזאת, לא עוזר לנו להיות בהרגשות…

תשובתי: מצד אחד זה נכון. מצד שני, כאשר אנחנו לומדים כיצד "מלכות" עולה ל"בינה", כיצד היא יורדת ממנה, כיצד האח"פ עולה וכיצד הוא יורד למטה, כיצד הנשמות עולות למעלה – גם בזה יש הרגשות, על אף שמדובר על התכונות שבמדרגות. כבר מופיעה בנו איזושהי תגובה רגשית על המילים הללו: עליית "מלכות" ל"בינה", "צמצום", "קטנות", "גדלות", "יניקה", "עיבור". ולמרות שמדובר בספירות, אתה בכל זאת מצרף לזה הרגשות כלשהן, למרות שעדיין אינך נמצא בתכונות האלה.

כל עוד לא עברנו את ה"מחסום", כל ההרגשות הללו בכל מקרה אינן אמיתיות. אין מה לעשות.

אבל סגנונות הכתיבה והתיאור של הרוחניות שונים מאוד זה מזה. תראו איך כתב הרמח"ל ואיך כתב הגר"א, עד כמה הם ביטאו את עצמם בצורה שונה. או בעל הסולם והרמב"ם. רש"י, שחיבר פירושים על כל ספרי התנ"ך, היה מקובל ענק. אבל תראו באיזו צורה הוא הביע את עצמו, בשפה יומיומית רגילה, שברורה ומובנת לכל אדם. איך הוא הסתיר את עצמו!

אתה שואל מדוע רבי אבא כתב את הזוהר בצורה נסתרת כזאת? – הוא לא הסתיר. כתוב שרבי אבא ידע לגלות "ברזא". זהו גילוי בהסתרה ("מגילת אסתר"). זה לא אומר שהוא כתב, כמו שנאמר: רבי שמעון דיבר על מה שהשיג, רבי יוסי והתלמידים האחרים שמעו ודנו על הגילויים, ורבי אבא שמע את כולם ורשם. לא. העניין הוא לא ברישום הידני.

מדובר על המידה שבה כל אחד מהם הלביש על עצמו את הגילוי המשותף שלהם, שאותו הם עשו בקבוצה – כמה כל אחד הוסיף את הבירורים שלו (כי כל אחד הרי גילה את ההשגה הכללית בתכונה אחרת, בתכונתו הפרטית), ואיך, בסופו של דבר, הם עיצבו לנו את סולם המדרגות שבו אנחנו פוסעים ומתקדמים. דווקא זה מה שעשו מחברי הזוהר.

קיים עולם אין-סוף. ואנחנו צריכים להתחיל מנקודת השבירה שלנו, ממרכז המעגל, מתוך החושך. אז איפה כל אותן המדרגות שאנחנו צריכים לעבור? נכון שמלמעלה למטה התרחשה ירידת האור, יצירת העולמות, סולם המדרגות – את כל זה עשה הבורא…

אבל מחברי הזוהר מימשו את התהליך הזה ממטה למעלה, וזה נקרא שהם כתבו את הזוהר, כמו שנאמר: "כתוב על לוח ליבך". לכן הם עדיין שייכים כביכול לדרגת ה"אבות", שנמשכה מאדם ועד אברהם. כולם כביכול סללו עבורך שביל ביער, עברו בו לפניך, פינו לך את הדרך, הציבו תמרורים, חצבו מדרגות בעליות החדות, השאירו לך אמצעים שמקלים עליך את הדרך. זה בעצם מה שעשו בעלי הזוהר.

אז אתה הולך בעקבותיהם, ופתאום מגיעה אליך מחשבה מרבי יוסי, מרבי חיא או מרבי אבא… אתה מרגיש שהם הלכו כאן לפניך, ומה הם עשו בכל מקום. זה נקרא לכתוב ספר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ה"פיזיקאים" וה"משוררים" של הרוחניות
איך לפתוח את ספר הזוהר
הגילוי הסודי של הזוהר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wRQ1L

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest