קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כשאנחנו עולים מעל לאגו שלנו וקושרים את עצמנו עם האחרים בקשרי אהבה והשפעה, אנחנו עוברים ברצף את מדרגות הבינה.
השלב הראשון של הבינה הוא "ג"ר דבינה", אי הרצון להשתמש באגואיזם שלי, הפחד לקחת, להסב נזק למרות שנותנים לי אפשרות לעשות הכול ללא שום עונש. כך אני מתעלה בהדרגה מעל לאגואיזם שלי.
השלב השני של הבינה הוא "ז"ת דבינה", נותנים לי להרגיש שהכול תלוי בי, ואני מתחיל לסבול מזה שאינני יכול למלא אותם, כמו שנאמר: "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אני מתחיל להרגיש את רצונותיהם של האחרים ולצרפם אליי, אני מרגיש את כל העולם כחלק ממני.
אך אין זה האגואיזם של האימא שמקבלת תענוג מכך שהאכילה את תינוקה, אני פועל מעל לשׂנאה שאינה נעלמת! אני כל פעם עושה תיקונים על הדחייה שלי מהזולת. אני מרגיש את הרצונות של האחרים כזרים לי ושׂנואים עליי, ויחד עם זה, הודות לאור ולכוח התיקון, אני מתחיל להרגיש אותם כשלי. כל החיבורים מתרחשים רק בזכות המסכים האנטי-אגואיסטיים.
כשאני מתחיל להשפיע לאחרים, אני כל הזמן מרגיש כמה שאני לוקח מעצמי ומעביר אליהם, כיצד אני מתרוקן מזה, וכיצד אני מתמלא רק מזה שאני ממלא אותם! זהו תיקון מעל לתיקון, הדרך חזרה כלפי מעלה, לעולם אין סוף.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 03.10.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
על אהבה ושנאה
פגישה עם הבורא על גשר האהבה
מדוע פתאום אני יאהב את הזולת יותר מעצמי?
