בעיה מספר אחת

בעיית החינוך היא הבעיה הגדולה ביותר בעולם. נחשב, שהאדם נבדל מבעלי החיים דווקא על ידי החינוך. אבל אם נשווה כיצד מגדלים בני האדם ובעלי החיים את צאצאיהם, אז למרבה הצער, אין לנו במה להתפאר ולהתגאות.

בעלי החיים מחנכים את הצאצאים שלהם עד שמסיימים ללמדם כיצד לחיות בצורה נכונה, להגן על עצמם, להתפתח ולהתרבות. ואילו אנחנו מחנכים את הילדים שלנו בכזאת צורה, שכאשר הם מתבגרים הם נסוגים והורגים את עצמם.

הבעיה הזאת מחריפה על ידי העובדה, שאת תוצאת החינוך של הדור שגדֵל אפשר לראות רק כעבור עשרים שנה. ואם כעבור עשרים שנה משהו יתחיל להשתנות, אז השינויים העתידיים יתגלו ויופיעו בעוד עשרים שנה נוספות ואפילו מאוחר יותר.

לפי הדוגמה של הדור שלי אני יכול לומר, שלא הקדישו לנו שום תשומת לב לחינוך המיני וליחסים ההדדיים בין אנשים צעירים. לא לימדו אותנו כיצד לחנך ילדים, איך לבנות יחסים נכונים במשפחה בין ההורים והילדים, בחברה, עם השכנים.

אנחנו לא למדנו את הפסיכולוגיה של האדם, את הפסיכולוגיה של החברה שבה אנו חיים, את הפסיכולוגיה של העולם. הזנחה כזאת בחינוך לא יכולה להחליף שום השׂכלה.

חינוך, זה הדבר העיקרי ביותר בחיים, אבל אנחנו לא מקבלים אותו לא בגן הילדים, לא בבתי הספר ולא באוניברסיטאות. אפילו אלה שמסיימים פקולטות לפסיכולוגיה נשארים לא מפותחים מבחינה פסיכולוגית, מפני שהחינוך שלהם אינו תואם לגילם, כפי שזה בדרך כלל קורה אצל בעלי חיים שמתפתחים ובאופן טבעי מתחברים עם הטבע. לבני אדם אין את זה.

רוב המבוגרים אינם נבדלים בכלום מהילדים. הם אינם יודעים כיצד בדיוק צריך להתנהג, כיצד לשתף פעולה באופן הדדי נכון עם הסביבה הסובבת, במשפחה. גברים אינם מכירים את הפסיכולוגיה של הנשים, והנשים אינן מכירות את הפסיכולוגיה של הגברים, הם אינם יודעים לתקשר נכון ביניהם.

חכמת הקבלה אומרת בפשטות רבה: אם אנחנו רוצים לחיות באופן נורמלי, אפילו פשוט להסדיר את החיים הביתיים הגשמיים שלנו, אז בראש ובראשונה, צריכים לשים לב לחינוך. ולא חשוב באיזו רמה של התפתחות טכנולוגית אנחנו נתקיים, כי העיקר בשבילנו זה לסדר חיים אנושיים טובים, משפחה נורמלית בריאה. וזה כל כך חסר לנו.

דווקא על זה חכמת הקבלה שמה דגש, בכך שסבורה, שמהאדם צריך לעשות מרכיב חברתי, לכלול אותו בחוג של תקשורת, ליצור אפשרות של שיתוף פעולה הדדי נכון עם אנשים אחרים, להראות באיזה אופן הוא יכול לבוא איתם במגע כדי שהחברה האנושית תהפוך להיות משפחה אחת.

רק במקרה כזה אנחנו נרגיש את עצמנו בביטחון, בנוחות ובנעימות, בנוחיות, ונעביר לילדים שלנו את אותו העולם הבטוח והנוח שאנחנו נכין עבורם.

מתוך התוכנית "סיפורים קצרים", חלק 2, 23.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מתחיל ונגמר בחינוך
חינוך גלובלי בעולם גלובלי
חינוך העולם החדש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TMgql

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest