בעולם של סיבות

כנס צרפת. שיעור מס' 4.

שאלה: מה קורה אם אנחנו מבצעים פעולות שאינן מכוונות לבורא?

תשובתי: אם אנחנו לא מכוונים את הפעולות שלנו לבורא, אז אנחנו נועלים את עצמנו בתוך העיגול הקטן ביותר. אז בתוך כל העיגולים של העולם הזה אין בורא, ואנחנו חיים על פני כדור הארץ: אותן המדינות, אותם בני האדם, הטבע הדומם, הצומח והחי, אותו היקום, ולא רואים כלום חוץ מזה.

אנחנו לא רואים את הסיבה של החיים שלנו, וזוהי הבעיה המרכזית שלנו, כי אנחנו לא יודעים בשביל מה החיים האלה, מאיפה הם באים ולאן מובילים אותנו. מה קורה לפני הלידה שלנו ולאחר המוות? אנחנו מהודקים במסגרות מוגבלות מאוד.

החיות גם כן אינן יודעות כלום על החיים שלהן. האדם בא אליהן, רוצה להרוג אותן ולאכול, אבל הן לא חושדות בשום דבר וחיות כמה שהוקצה להן. אם אנחנו לא שואפים לפרוץ מתוך המסגרות של העולם הזה, אז היחס שלנו לחיים ולמציאות אינו נבדל בשום דבר. אנחנו פשוט חיים וממשיכים לחיות, וכל הזמן מחפשים באופן זהה לבעלי החיים איפה יותר טוב לנו.

חיה מתנהגת בכזאת צורה, כדי למצוא בכל רגע בחיים את המקום הכי נוח בשבילה. כך גם אנחנו כל הזמן מחפשים איפה יותר טוב לנו, ולא חושבים מעבר לזה. אנחנו לא יכולים להתעלות מעל זה, לכן גם כן נמצאים בדרגת חי, רק עם מערכת בירור יותר מפותחת. אני מחפש איפה טוב לי יותר לפי הרבה קריטריונים, חשוב לי מה יגידו עליי אחרים, איזו אופנה יש עכשיו.

אצל בעלי החיים הכול פשוט יותר, ואצל בני אדם הכול הרבה יותר מורכב ומסובך. אבל בעיקרון, זו אותה גישה פרימיטיבית: שאיפה ליהנות באופן חומרי מקסימלי מהחיים, וזה הכול.

כולם מנוהלים על ידי אותה גישה, חוץ מבני אדם שקיבלו רצון לפקוח עיניים ולפרוץ החוצה מתוך הגבולות הגשמיים. אז כבר דרוש להם מיקוד אחר של כל החושים כדי להיות מכוונים כלפי חוץ ולא כלפי פנים.

ואת זה אנחנו לומדים: איך אפשר להתנתק מהמיקוד הקודם, להפסיק להתרכז ולהתמקד על החומר, להסיר את המשקפיים האגואיסטיים האלה ולראות את העולם באופן שונה, בצורה של הסיבות לכל מה שמתרחש.

מתוך כנס צרפת, שיעור מס' 4, 11.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חקר המקור של כל המציאות
מיקוד חדש בעיניים של הקבוצה
שאלות שמהן מתחילה הידיעה