קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר: פרשת ויקרא, אות ק"ח: וע"כ כיוון שחטאי התחתונים פוגמים למעלה, מקריבים קרבן. קרבן הוא זה, שכתוב, ובפשעיכם שולחה אמכם, אשר החטא גורם פרוד בין ז"א למלכות, בפגם שלו, כי המלכות שולחה מחמת החטא. והקרבן שמקריבים, מקרב עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, המלכות. ונעשה הכל אחד.
האדם אף פעם אינו מתכנן לחטוא. אם הוא בטוח שאכן יחטא, הוא לא יוכל לחטוא, רק אם הוא אינו יודע ואינו חושב שזה חטא.
בלתי אפשרי לחטוא בפני הבורא, רק אם הוא נסתר, אך אז זה אינו נחשב כחטא. כל החטאים שעליהם מדובר בחכמת הקבלה קרו בירידה מלמעלה למטה על ידי הכוח העליון. כשאנחנו עולים מלמטה למעלה אנחנו אף פעם לא חוטאים. אנחנו רק מגלים את החטאים הקיימים בנו מלכתחילה.
הבורא ברא את היצר הרע, יותר מזה אי אפשר לעשות. הוא הפך את עצמו והכניס את ההפך בנו, והוא מגלה את ההיפך לאט לאט. כל הרע שאנו מגלים בתוכנו, זו המידה הקטנה ביותר של הופכיות הבורא הנמצאת בנו.
ככל שנעלה במדרגות לאין סוף, נגלה יותר הופכיות לבורא, עד שבעולם אין סוף הבורא יתגלה בהופכיות המלאה. הרע שבנו יהיה מאד גדול, אך יחד עם זאת, יהיה לנו כוח להתמודד.
מתוך שעור על ספר הזוהר, 20.05.2010
רשומות קודמות בנושא:
מה זה "חטא" ברוחניות
מהו החטא? מהו חטא האישה?
