דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בני אדם פראיים ובהמות ידידותיות

בני אדם פראיים ובהמות ידידותיות

שאלה: מדוע חטאו של אדם ושבירתו היו נחוצים? מה נוצר כאן, שהאור לא היה יכול לעשות בנברא ישירות?

תשובתי: האור לא היה יכול לתת לנברא מעמד של הבורא, הכרה של "מי אני", בלתי אפשרי להעביר זאת מאחד לשני. חטא עץ הדעת הוא מצב מיוחד, בו התענוג גדול יותר מהבושה.

בכל מקום, בכל המדרגות, בכל המצבים שמתגלים, בכל החלטה, ההשפעה עומדת לפני הקבלה, לכן כל העולמות האלה נקראים קדושים. וכאן לא! כאן הקבלה לפני הכול! "אכלתי (מעץ הדעת) ואוכל עוד!", אינני מסוגל להתאפק מול התענוג הזה. אני מתכוון ליהנות למען עצמי, ואחר כך יהיה מה שיהיה! ומה יהיה עם הנותן? – זה בכלל לא מדאיג אותי. אין בכוחי להתאפק… הנחש שמתעורר בתוך האדם, מגלה בו תהום של רצון ריקני, שבו נמצא ההבדל בין הבהמה והאדם.

עד החטא, אדם וחוה היו בדרגה בהמית. ולאחר החטא הם הפכו ל"בני אדם פראיים", אך כבר בני אדם, אפילו שהם רשעים! ללא זה כל הבריאה מאבדת את הטעם, הרי במחשבת הבריאה מלכתחילה היה מתוכנן לברוא אדם הדומה לבורא. והמנוע של הבריאה, דווקא בגילוי הבושה הזאת, בשבירה בין הבורא והנברא.

בדרגות דומם, צומח וחי הנברא אינו מנותק מהבורא, הוא מבצע את כל פקודותיו ולא מתנגד לו באף אחד מרצונותיו. וברצון החדש הזה המתגלה כעת, בחלל החדש הזה, הנברא מרגיש שהוא עומד נגד הבורא, שהוא אורח והבורא הוא בעל הבית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 29.08.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
הנקודה ממנה מגיעה הישועה
מי יגלה לאדם את האמת?
הדרך מגן עדן וחזרה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Tsool

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest