בני אדם או חיות חברתיות

קראתי מאמר מדעי על כך שכל מה שהגדרת המושג "אנושי" – הוא מה שלא מביא תועלת ביולוגית ישירה. להרוויח כסף, לבנות מקום דיור, להעביר את הגנום שלך לדור הבא, זה הכול בהמי. איננו הופכים להיות בני אדם, אנחנו בעצם יונקים אגרסיביים.

המאמר דיבר על כך שהמבנה של החברה משקף את ההתפתחות האבולוציונית, אבל לא את הרציונליות של האנושות. האונות הקדמיות נוצרו כדי לחלוק במזון, להתקיים זה לצד זה. אבל יש צורך ב-200,000 שנה נוספות של בחירה ומיון, כדי שזה יהפוך לנורמה. ובינתיים, אנחנו חיות חברתיות. אנחנו מבינים שלגנוב, זה לא טוב, אבל בכל זאת גונבים! בינתיים אנחנו צריכים להקים חברה היררכית, לפלס דרך לשלטון ולכסף. והאדם הוא כמו בהמה, טוטאליטרי.

לעיני הציבור כולם שואפים להראות את עצמם כדמוקרטים והומניסטים, אבל כשאף אחד לא רואה אותם, כולנו מתנהגים כמו להקת בּבּוּנים, גם קבוצה של בני נוער וגם קבוצה של מדינות, זהו המודל הביולוגי שלנו להתנהגות. אצל קופים זה נורמלי לא לחשוב, להתעצל, לשקר, לבגוד, לגנוב. אבל חל על זה איסור, ולכן בני האדם מאזנים כל הזמן בין פעולות של קופים ובין פעולות שנחשבות לבני אדם.

כשקראתי מאמר זה חשבתי שאנחנו לא נוכל לבנות חברה דמוקרטית של שוויון ושלום, יש אצלנו התנהגות של קופים, אין לנו 200,000 שנה כדי להתפתח עד לדרגת "אדם", וזה גם לא נמצא בטבע. בטבע נמצא הצורך בהתפתחות הכרתית-עצמאית שלנו. אנחנו לא צריכים לפתח את עצמנו, זה בלתי אפשרי. אנחנו רק צריכים לרצות להשתנות, ואת השינויים עצמם יעורר בנו אותו הכוח של הטבע שפיתח אותנו עד לדרגה שלנו. ההשתתפות היחידה שלנו בהתפתחות העצמית מסתכמת ברצון להתפתח, זאת מגלה לנו חכמת הקבלה.