דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / במרחק שני צעדים מהשער

במרחק שני צעדים מהשער

כנס איחוד בצפון, שיעור מס' 4.

שאלה: הכנס הזה כאילו פתח עבורנו דלת חדשה, וכל מה שאנחנו עושים, נראה לי מכאן טפל, כאילו שאיבד את העסיסיות הקודמת שלו…

תשובתי: אז למה לא ביקשתם!? אתם כל הזמן אומרים: "אנחנו! אנחנו!". אז למה לא ביקשתם כולכם יחד!?

שאלה: אני מרגיש שנפתח מצב חדש שמתוכו אני עדיין לא יודע איך לבקש. אנחנו כאילו נגענו במשהו, אבל עדיין לא עיבדנו את זה מספיק כדי לממש בפועל…

תשובתי: לא דורשים ממך להלביש את הבקשה באיזה שהן מילים יפות. אבא מבין צעקה פשוטה.

שאלה: אז למה אנחנו לא ביקשנו?

תשובתי: מפני שאתם לא יכולים להתאחד, לחזק זה את זה. מעליכם עדיין שולטים איזה שהם חשבונות, בושה, הרגשת חוסר מוכנות… בקיצור, עדיין אין החלטיות אמיתית, כאשר אתה פשוט מתפרץ ללא שום חשבונות.

שאלה: מאיפה הבושה הזאת שלא מאפשרת לפרוץ? אנחנו מדברים כל כך הרבה על קירוב ואיחוד, אבל אני יודע על עצמי, שעדיין נשארו מנעולים על הלב, הגבלות, שמכתיבות מה מותר ומה אסור…

תשובתי: זה מפני שהבורא עדיין נשאר הרחק מכם. אתם בינתיים לא מרגישים אותו קרוב. צריך להשתדל עוד ועוד לתאר אותו לעצמכם בצורה של איחוד הקבוצה, שזה בעצם, מה שהתחלנו השבוע. "בורא", זה מהות התוצאה של האיחוד שלנו. על המצב הזה אנחנו צריכים להתפלל וצריכים לפנות אליו.

אבל בכל מקרה, דרושה צעקה, תפילה, בקשה, כזאת, שבה אתה לא בונה שום חישובים. ואם אינך יכול, זה סימן שאתה עדיין רחוק, או שהבורא רחוק ממך.

אבל כל הטענות גם כן מוצדקות ומועילות. כמה שתבואו בטענות, זה טוב, מהם יתחיל להיוולד חשבון נכון ומדויק.

אני חושב, שהפעם אנחנו עשינו צעד גדול קדימה. זה לא סתם צעד, אנחנו באמת פסענו פנימה, שקענו בבירורים ופתחנו לרווחה את הלב, אף על פי שעדיין לא גירדנו ממנו את הקליפה על ידי "מברשת ברזל". זהו באמת בירור טוב: אנחנו התחלנו להרגיש, למשש, היכן בדיוק נמצא האיחוד, באיזו צורה אנחנו מגלים את האח"פ דעליון, מדרגה יותר עליונה, איך לזהות אותה, איך כולנו יחד נידבק אליה, כדי שהיא תעלה אותנו למעלה, אילו יחסים יש לנו איתה…

אנחנו עברנו הרבה נושאים ששייכים לחיבור ואיחוד. ואפילו שהם עדיין נראים לנו מאוד גבוהים, רחוקים, מופשטים, לאט לאט הם יתאספו יחד בתוך ההרגשה. אז יהיה לנו קל יותר לפנות אליהם ולממש אותם.

אני חושב, שהכנס הזה הפך לעמוק ביותר והביא לנו בירור אינטנסיבי הכי עמוק. הוא מיועד לאנשים שכבר באמת נמצאים מקסימום שני צעדים מהכניסה לרוחניות. אני מאוד שמח, שלפי ההרגשות מהקבוצה כאן ומכל רחבי העולם, יכולתי לדבר בצורה חדשה.

שאלה: מה צריכה להיות הבקשה הנכונה?

תשובתי: "פתח לנו שער!".

דווקא באותו הזמן, כאשר אתם מרגישים שכל הדרכים חסומות, כל השערים נעולים במנעולים, אז אתם צועקים. זהו השער החמישים, המצב הרצוי, שעליו דיברנו וקראנו כל כך הרבה. עכשיו אתם מרגישים אותו בפועל, חסרה רק תפילה משותפת, לחץ, התמדה. תשתדלו, תנסו, זה יבוא…

אני מאוד שמח על אותם המצבים שאנחנו עברנו.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בצפון, 20.09.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sEbNu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest