קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה- Michail: תקופת הבהירות, העליה, ההברקה בדרך, יום אחד נגמרת. בהדרגה עוברים לתקופת הריקנות, לירידה בכל הקשור לפעילות קבלית. מתחיל איזה שלב חדש, כאילו "לילה" בכל תחומי ההשגה. מה שנורא, שכבר נראה שגיליתי את יכולת התפילה וההתבוננות, וכעת כאילו הכל נעלם לחלוטין. מהגובה הפנימי של ההשגה שבאה במאמצים כל-כך קשים, הנשמה מרגישה את עצמה נזרקת לתחתית. לב האבן, כלות הנפש ללא מוצא, אפטיה, בדידות – כמו טבילה בתוך אש הטיהור. מה זה? איך עוברים את השלב הזה של הדרך? מה מחכה לאדם אחריו?
תשובה: נהניתי מאד מקריאת השאלה! הרע – הוא לאגו שלך, רק כאשר תתעלה מעליו, יהיה טוב! השוני של כל המצבים הוא לא בכך שמאיר לך מבחוץ אור שונה, מבחוץ לא משתנה כלום, בחוץ יש אור פשוט ורגוע, כל העולמות נמצאים בך והכל מוגדר על ידך. אור או חושך קיימים רק ביחס אליך, אתה צריך לשאוף לחוש במקום החושך, אור.
אתה מרגיש חושך מכיוון שאתה מרגיש בתוכך את האגו הריק. תתקן אותו לדבר ההפוך והוא יתמלא באור ההשפעה והאהבה לזולת, וכך תחוש במקום חושך, אור!
אבל האגו יגדל ויפתח עוד יותר, שוב תרגיש חושך וריקנות, ושוב תתקן אותו להשפעה. וכך תתעלה מעל האגו, ברצון לחיות מחוץ לעצמך, למען אחרים, והנה שוב, אתה מרגיש את האור! זוהי בדיוק הדרך שלנו! כך 125 מדרגות עד לתיקון המלא, עד לאיחוד עם הבורא.
