דף הבית / קבלה ומדע / טבע / במטריצה של העולמות

במטריצה של העולמות

אנחנו קיימים במערכת דטרמיניסטית לחלוטין, המקושרת מקצה לקצה במיליארדי קשרים, ואין זה בכוחנו לשנות אותה. יש לנו אפשרות באופן סובייקטיבי גרידא, לשנות רק את השפעתה עלינו בכך שאנחנו חווים בתוכנו את השפעתה בהתאם למצב הפנימי שלנו.

חכמת הקבלה מדברת על כך ש:

  • או שאנחנו זורמים בזרם של המערכת הזאת, שהיא מחייבת אותנו להשתנות לפיה ומאלצת אותנו להביא אותנו לאיזון איתה. אבל האיזון הזה מושג על ידי בעיות רציניות מאוד, ייסורים ממושכים שבאים על כל האנושות ועל פני כל הטבע. ולא רק על פני כדור הארץ (הרי געש, רעידות אדמה, סופות הוריקן) אלא גם ביקום (פיצוצים על פני כוכבים ודרמות קוסמיות אחרות).
  • או שאנחנו שואפים להבין את המערכת הזאת, מה היא דורשת מאיתנו, לפי איזה חוק היא מתפתחת וכיצד אנחנו יכולים להיות תואמים לה כך שנכניס עצמנו למצב של איזון והרמוניה איתה. המערכת הכללית הזאת, שכוללת את כל הבריאה, החלל, כדור הארץ שלנו עם הטבע והאקולוגיה שלו ואנו עצמנו, נקראת "העולם העליון", ואנחנו נמצאים בתוכה.

חכמת הקבלה מסבירה לאדם היכן אנחנו נמצאים ובאיזה אופן אנחנו יכולים מרצוננו החופשי, באופן עצמאי, בשמחת ההשגה והגילוי, לשאוף לאיזון והתאמה עם המערכת החיצונית הזאת כל הזמן. מרדיפה תמידית אחר נקודת האיזון עם המערכת הכללית, כשאנחנו הולכים יחד איתה בתיאום, אנחנו מתחילים להשיג את התפתחותה, את הכוחות שלה, את המגמות שלה, את השׂכל שניצב מאחורי התוכנית הזו ואת הכוח הפנימי שלה. כך אנחנו מרגישים אהבה עצומה ודאגה כלפינו.

כשאנחנו מתחילים לעסוק בחכמה העצומה הזאת, אנחנו רואים שלתוכה נכנס כל מה שהאדם מרגיש והרבה יותר. כל זה ניתן, כדי שהאדם יוכל באופן מודע ברצונות ובמחשבות שלו, לצאת מתוך עצמו ולהפוך לחלקיק אינטגרלי של המערכת, כלומר להשיג אותה לגמרי, ובו זמנית להיות בסך הכול רק חלק אחד קטן ומנוהל.

שאלה: מה מפריע לנו לשמוע את הקריאה הזאת, או להרגיש את המחשבה הזאת?

תשובתי: כדי להבין את האיחוד והאינטגרליות של המערכת, נבראנו מפורדים, מנוגדים והפוכים זה לזה. כי אם אנחנו היינו נבראים בתוך המערכת הזאת, עם אותם המאפיינים כמוה, היינו דוממים כמוה. וכדי להעלות אותנו מדַרגת הדומם עד לדרגה הגבוהה ביותר, כלומר עד למחשבת הבריאה, אנחנו צריכים להיות הפוכים לחלוטין מהמערכת הזאת החל מהמצב ההתחלתי והבסיסי שלנו, שלא יעלם מאיתנו דבר. אנחנו נשארים מפורדים, מנוגדים והפוכים לאבסולוט, ומעל זה מתחברים יחד, כדי להשיג הידמות אליו. לכן כשאדם מתחיל לגדול רוחנית, הוא דואלי, כלומר מורכב פנימית משתי מערכות מנוגדות. אחת מהן, הופכיות גמורה למערכת המנהלת, והשנייה, איזשהו חלק הדומה לה, אותו הוא בעצמו יוצר בתוכו. כך זה נעשה בכוונה על ידי הטבע, כדי שנוכל מנקודת המבט שלנו, "להוליד את עצמנו" רגישים רוחנית ולהתחיל בהשגה הרוחנית, העלייה במדרגות של העולמות העליונים. המדרגות של העולמות העליונים, זה מדרגות ההידמות לכוח העליון.

שאלה: למה לא למקם ישר את האדם במצב ההרמוני הזה?

תשובתי: אם היו ממקמים אותו במצב כזה, הוא היה נשאר חסר רגש, כמו אבן בשדה, היה שוכב שם ולא מרגיש שום דבר, חוץ ממצבו המינימלי. אבל ישנם אנשים שמשתוקקים לכלול בתוכם את כל העולם, להבין, לתפוס, להתחבר עם כל המערכת השלמה. צריך להיות באדם רצון כזה: הוא צריך לאהוב ולסבול, להימצא בשתי תכונות מנוגדות ולגדול בהתאם למרחק ביניהם. הוא סובל מזה שלא משיג מילוי ברצונות שלו, ואילו אותם קובעים לו מלמעלה. כל רגע נולד בתוכו רצון חדש, זה נקרא התעוררות של רשימות. רשימות (מהמילה "רושם", "רישום") הן רשמים מהמצבים הבאים. והאדם כל הזמן משתוקק קדימה, במטרה לממשם. זה התפקיד שלו.

וכאן יש לו בחירה: או לזרוק הכול ליד הגורל, ואז יתחילו לדחוף אותו קדימה על ידי כל מיני אמצעים, או להשתדל להשיג את המצב הבא שלו על ידי מחקר והתעלות מעל עצמו. ובזה מסתכמים החיים שלנו: או שאתה זורם בזרם, או שאתה מנסה לחתור בכוחותיך. ההבדל בין תנועה בלתי מאורגנת ותנועה עצמית, הוא שכשאתה נע בכוחותיך שלך, אתה הולך בכוח הבורא. ואילו בתנועה בלתי מאורגנת, הטבע הדומם מריץ אותך ואתה נשאר דומם מבחינה רוחנית. וכדי להתקדם באופן עצמאי, בניגוד לטבע הדומם, אתה צריך לקבל מהכוח העליון, מהבורא, את התכונות שלו. הוא מאפשר לך להתקדם קדימה, כי זו כבר מערכת של היחסים שלך עם היוצר. אתה יוצא לדרגה אחרת, ולא נשאר לבד בסירה באמצע הנהר הסואן של החיים, אלא עולה אליו ונמצא עימו מעל לכוכבים.

מתוך שיחה, 19.11.2014

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/W33Lx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest