דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בלעדיך אני לא אשיג את המטרה

בלעדיך אני לא אשיג את המטרה

laitman_2010-06-07_zohar_9036.jpg

הנחיצות בכל אחד מהחברים, היא נחיצות מאוד לא נעימה. אנחנו מייד מחלקים את האנשים: אלה יותר נעימים לנו, ואלה פחות נעימים, את אלה אנחנו מבינים יותר ואת אלה פחות, מאלה אפשר להתעלם ולאלה אפשר להתקרב, מאלה כדאי להתרחק וכולי. אנחנו כל הזמן בצורה כזאת מסדרים את הסביבה, וזה רע מאוד!

כי המושג "אין עוד מלבדו", מסמל, שאתה מתייחס לכולם באופן שווה. זה מאוד קשה! מפני שכאן אנחנו צריכים כל הזמן לפקח על האגו שלנו, שתמיד מעמיד את כולם במקומותיהם: זה קרוב יותר, ההוא רחוק יותר, מזה אני מתעלם, לזה צריך לחייך, להוא לומר שלום, לשני ללחוץ את היד וכולי. כך אנחנו כל הזמן מעמידים את עצמנו ביחס לאחרים, מפני שכל זה הם רגשות בהמיים.

ואילו כל ה"נקודות שבלב" הן זהות. לכן, הדבר העיקרי הוא יחס שווה אליהן ויישור מוחלט של התכונות הטבעיות, הגשמיות שלנו, במטרה לסלק אותן ולא לראות אותן בכלל.

בעבודה הרוחנית אין כזה דבר, נעים או לא נעים, אין קרוב ורחוק, מבין או לא מבין אותו. אני מתכוון דווקא לעבודה הרוחנית ולא לפעולות ההפצה או העבודה היום יומית בדרגה הגשמית. בקבוצה לא יכול להיות מישהו גדול או קטן, אלא כולם שווים, אחרת, הם לא חברים.

ולכן, בזה שאני מסלק את כל הסימנים הגשמיים הבהמיים, ובזה שמסדר את כל ה"נקודות שבלב" ברמה אחת, בכך שכל הזמן עובד על זה שהם כולם יהיו זהים עבורי, שווי ערך, בזה אני בונה את עצמי כך, כדי לא לראות את הגופים של החברים. זה מאוד חשוב ונורא קשה, מפני שהאגו כל הזמן באופן אוטומטי ממקד אותנו על מישהו וגורם להתעלם ממישהו אחר וכדומה.

ישנם כאן עשרות אנשים שאנחנו לא שמים לב אליהם. וישנם פרצופים שמושכים אותנו. את כל זה צריך לסלק, למחוק. כולם שווים. לכולם נשמה אחת ובמרחב הרוחני אין שום הבדלים, האור העליון מיישר הכול.

לכן הקבוצה היא מעין שדה, מעבדה של הכיוון למטרה, שהכרחית כדי ליישר אותך, להעמיד אותך בדיוק לפי הדרגה, המטרה, בכל הפרמטרים. אדם אחד לא יכול להשיג את זה בשום דרך. הוא זקוק לכוונת הזאת, שדרכה הוא יתבונן ויצליב את הכוונות, כדי לקלוע בדיוק למטרה.

זהו אחד הצירים החשובים ביותר. האדם מסלק את כל הגשמי ורואה רק את הנקודה הבוערת שבחבר, בדרך אל המטרה. רק לפי זה הוא מעריך אותו, רק בזה הוא חבר שלו, רק בזה הוא רוצה להיות שווה איתו, רק בזה הוא רוצה להתאחד. כל שאר הגשמיות בכל מקרה תמות, תתוקן באיזו שהיא צורה, זה לא חשוב, העיקר זו הנקודה.

כי אמא הרי אוהבת את תינוקה, ללא קשר לאופי שלו, לתכונות שלו. הוא כזה מהטבע, מה לעשות? היא אוהבת אותו, מפני שיש בו נקודה ממנה. כמובן, שזוהי אהבה בהמית, אגואיסטית. וגם אצלנו היא צריכה להיות בהתחלה בהמית ואגואיסטית, מפני שכולנו מנשמה אחת.

ואחר כך אנחנו נראה איך כל אחד "מוליד" זה את זה ברוחניות. אם אנחנו שווים, אז כל אחד מאיתנו בו זמנית גם גדול וגם קטן מהשני. האח"פ שלנו משולבים יחד עם גו"ע של שאר החברים, והאח"פ שלהם כוללים אותי ומולידים אותי. על ידי זה שעובדים בצורה כזאת, כל המערכת הופכת להיות אינטגרלית. אני נכלל במישהו, הוא נכלל בי, וכך כל אחד בכולם: כל מיליארדי החלקיקים.

לכן אנחנו צריכים להבין שאנחנו באופן כזה מהווים אבות ואימהות עבור כל אחד וגם הילדים של כל אחד. ההתכללות ההדדית של גו"ע ואח"פ בתוך הספירה, היא זו שמאפשרת את יצירת הטיפה האינטגרלית הזאת.

וישנן הרבה הכוונות. בעצם הן לא כל כך הרבה, אבל כך אנחנו מפרשים אותן, מפני שקשה לנו מאוד לסבול את האמת, אנחנו צריכים לחלק אותה לחלקים העיקריים, שבסכום הכולל יתנו לנו כוונת מדויקת למטרה, לאיחוד. בתכונות שלנו האיחוד הזה מתחלק לדרכים רבות להגיע אליו. ובסכום הם עוזרים לנו לפעול על ידי ייסורים מאחור, השתוקקות מלפנים, התפעלות מהמטרה, ראייה של עצמנו מעל או מתחת לאחרים וכולי…

מתוך שיעור מס' 5 בכנס בליטא, 25.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ניתוח רוחני
שלוש רמות בקבוצה
לנוע פירושו להשתנות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/g3wH8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest