בלי יותר מדי חשבונות – כמו משפחה אחת

שאלה: כשאנשים שומעים על ערבות הדדית, נדמה להם שאלה סתם מילים יפות. איך אפשר להסביר שזהו חוק הטבע?

תשובתי: אי אפשר בינתיים, ברמה שלנו, לתת הסבר מלא, אבל ודאי שקיימים כאן חוקים קבועים לחלוטין, כוחות, שמות, הגדרות, מדרגות, חיבורים ביניהם, וכן הלאה. אם נעביר את זה לשפת הקבלה, נקבל נוסחאות מדויקות שמתארות כיצד הספירות מתחברות, עד איזו מידה, מדוע, לפי אילו שלבים הן משתנות. התהליך הזה כפוף לנוסחה סגורה לחלוטין. זהו מדע מדויק.

כל אחד מאיתנו מבין את הנוסחה הזאת במידה שלו, ואת מה שחסר לו הוא משלים על ידי ההרגשה הכללית, שמתחלקת לרמות: לגובה ולרוחב, וזה עוזר לו לחדד את ההבנה. זוהי המערכת הכללית, שכל הנשמות מתחברות בה ומעבירות את הרצון שלהן לאחרים, כדי שהם יעבירו אותו למעלה ויזמינו את השינוי עבור כולם.

הנביא ישעיהו כתב על זה כך: "ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". אבל כדי שזה יקרה, ה"עמים" צריכים קודם כל לקבל את ההתעוררות, את המילוי, את ההבנה שהם צריכים להצטרף ולתמוך ב"ישראל", כלומר באלה שמשתוקקים ליצור ערבות הדדית.

החלק שנקרא "ישראל" מעבירים את הרצון שלהם לאחרים, שעולים איתו עד לדרגת בינה, כמו בן בכור שמקבל פי שניים, כדי להעביר את המילוי למטה, לכל אלו שאינם מסוגלים לעלות בעצמם. לכל אחד יש תפקיד משלו, ולאף אחד אין כאן יתרון על פני האחר. ככל שהאדם גבוה יותר, כך הוא משרת יותר את האחרים. ככל שהתפקיד גבוה יותר, כך האדם מרגיש את עצמו נמוך יותר. זאת הצורה ההדדית שבה אנחנו צריכים לעבוד.

לכן אנחנו צריכים לספר לכל אחד על החיבור, על האחדות, על הערבות ההדדית, בדיוק כפי שנשאל כל עם ישראל במעמד הר סיני. כל אחד נשאל: "האם אתה רוצה להתחבר בערבות הדדית, כאיש אחד בלב אחד? כן או לא?!". וכל העם אמר : "כן!".

רק "שישים ריבוא" איש מתוך העם היו מסוגלים להשיג את זה, אבל גם כל שאר העם רצה את זה! האם האדם מסוגל לזה או לא – זה לא תלוי בו. רק חלק מהעם מסוגל לזה, והוא נקרא "מידה שלמה" או "שישים ריבוא". הם הולכים לקראת החיבור, וכל השאר מצטרפים אליהם.

בימינו, אי אפשר לומר מה כמות האנשים שתידרש לשם כך. מול הר סיני, זה היה בערך 20% מתוך 3 מיליון בני אדם. כולם היו מוכנים לחיבור, אבל ה-20% האלה יכלו להשיג אותו. אני לא רוצה לומר שום דבר על מספרים מדויקים, מפני שאי אפשר לומר עכשיו מה האחוז המדויק שצריך להיות (20%, 10%, 5%, 2%, 0.5%). הרי עשרת השבטים האבודים התפזרו בכל העולם, ולא ידוע מי הם וכמה הם. אין לנו כל צורך בחישובים האלה, פשוט כל אחד צריך להצטרף איכשהו, בין אם הוא מסוגל לחיבור פעיל, או שהוא מסוגל חלקית: בחצי, ברבע… צריך פשוט להמשיך, ומה שצריך לקרות – יקרה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 02.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה, העם, העולם
הגחלת העמומה של הערבות
משימתו של עַם ʺהמשתוקקים לבוראʺ