דף הבית / כללי / בכל מקרה נצטרך להשתנות

בכל מקרה נצטרך להשתנות

שאלה: זה לא סוד, שאנשים התעייפו, כמעט כל יום יש תגלית חדשה. מתגלה שהנגיף חי עד 28 יום על הסמארטפונים, כרטיסי אשראי, כסף. שהקורונה מדבקת מחדש אחרי שחלו בה, וההידבקות מחדש חזקה הרבה יותר.

מצאו את הנגיף במים. ושהחיות כבר נגועות בווירוס הקורונה ושניתן להידבק בווירוס ללא מגע ישיר עם החולה ושווירוס אחר מתקרב אלינו, והוא "מרושע" יותר, זה רק אחוז אחד ממה שמופץ על ידי כלי תקשורת, ובכלל על ידי כל מי שאתה רוצה. במצב הזה, מה האדם יכול לעשות? לאיזה פינה דוחקים אותו? האם הוא צריך לחיות ככה – במטר על מטר ולא לזוז?

תשובתי: אתה לא יכול לעשות כלום.

טענה: במקרה כזה התגובה של אדם רגיל היא הפוכה, הוא אומר: "אם כך, אני יוצא מהבית. אחרת מה? לא לחיות?" ולכן הוא יוצא. כלומר, אנחנו מובילים אותו להחלטה הזו.

תשובתי: לא. אני חושב שזה לא נכון. עלינו להבין כי שהאדם לא צריך לנהוג בהתאם לעצבים שלו או לשכנועים עצמאיים שלו. עליו לנהוג כמו שהוא צריך לנהוג.

שאלה: למה אתה מתכוון "צריך"? מה זה?

תשובתי: צריך – כי הנגיף הזה בא לחנך אותנו. לְחַנֵך! ואנחנו סוג של מזלזלים בו, יורקים עליו, ואומרים: "אנחנו נעשה את זה כך!" כמו ילד קטן שרוקע ברגליו על הריצפה.

טענה: אבל זה לא נתפס באדם "לחנך". מבחינתו מה שנתפס בשכלו זה "אני צריך לנקות את הכרטיס כל הזמן, אני צריך לנקות את החלל סביבי כל הזמן, לא לתת לאף אחד להתקרב אלי." לא נתפס שהנגיף בא לחנך אותנו.

תגובתי: עלינו להסביר לו את זה, זו הבעיה שלנו. זו הבעיה שלנו -במיוחד אלה שמבינים מאיפה הגיע הנגיף ובשביל מה. הנגיף באופן מוזר בא כדי לקרב בינינו, אבל לקרב בצורה פנימית, לא חיצונית. כדי שלא ננקה את האזור שלנו אחרי שהות של אדם אחר לידינו, אלא, כדי ש"ננקה" את עצמנו. כדי שלא נדביק אחד את השני, כדי שנדאג איך לא להדביק אדם אחר – ולא איך לא אדבק ממישהו אחר. כשנתחיל לחשוב על אחרים במקום על עצמנו, הכול יעבור, והנגיף יעלם, יתאדה.

שאלה: כל הבעיה היא שאני תקוע בעצמי, ובמה עלי לעשות, לאן עלי ללכת?

תשובתי: לא, אני צריך לעשות גם כך וגם כך. רק אני צריך לעשות זאת לא כדי להגן על עצמי מפני האחרים, אלא כביכול אני החולה היחידי בעולם הזה ואני רוצה להגן על האחרים מפני.

שאלה: כלומר, לא "מה יקרה לי?" אלא "מה יקרה לאחרים?"

תשובה: "מה יקרה לכולנו?" הנגיף סוף סוף חושף אותנו לסוג הקשר ההדדי ביננו – וזהו קשר רע, אגואיסטי, מזיק. הוא ושאר הנגיפים שיבואו אחריו יביאו את כולנו לנקודה שבה נחשוב על אחרים ולא על עצמנו. כי רק כך נוכל להגן על כולם.

נכנסנו למצב שבו אין לנו ברירה אחרת. בכל זאת עלינו להבין שהעולם חייב להגיע למצבו המתוקן, ועלינו לא לעקוב אחר האגואיזם שלנו, אלא למרות הכול – לפעול לקראת איחוד ביננו.

טענה: על סמך דבריך, הרפואה בצורה פרקטית לא תייצר חיסון, או שהיא תיצור, אבל נגיף אחר יגיע?

תשובתי: כן, כמובן.

שאלה: אז עדיף אפילו לא לעבוד בכיוון הזה?

תשובה: לא. נכנסנו למאה העשרים ואחת. זוהי מאה חדשה, זהו מצב חדש של האנושות. אלה נגיפים חדשים – נגיפים רוחניים או, אפשר לומר פסיכולוגיים, שמצביעים בפנינו על כך שהקשר בינינו מגדיר את העתיד. אם הקשר טוב, אז לכולם טוב. אם הקשר רע, אז לכולנו יהיה רע.

שאלה: אלו מחשבות מרפאות צריכות להיות לאדם?

תשובה: המחשבות צריכות להיות כאלה שאני חושב על אחרים, איך לא להדביק אותם, איך הם יהיו בריאים, חיים בפשטות. וזה הכול. אני לא חושב על עצמי אלא על אחרים. ועל ידי זה אני מציל את עצמי ומחטא את עצמי. אני לא מרחיק אחרים מעצמי כדי לא להידבק מהם, אני דוחף אותם מעצמי כדי שאני לא אדביק אותם.

טענה: אבל אני לא חולה …

תגובתי: כולנו חולים, הווירוסים "חמים" בכולנו, נגיפים פראיים ואגואיסטיים כאשר אנו חושבים רק על עצמנו ולא על אחרים. עכשיו, במאה העשרים ואחת, הטבע יתחיל לשנות אותנו. וזה מאוד מאוד לא נעים, לא מובן, ואיכשהו בלתי צפוי.

שאלה: האם קיימת מודעות עצמית, כמו וירוס מרושע?

תשובתי: כן. הוא היחיד בכל העולם שמשוטט וחושב איך לפגוע – זה אני.

שאלה: אני וירוס שיכול להדביק אחרים ואני לא רוצה לעשות את זה. האם אני צריך להיות מורחק מאנשים, לא צריך לתת להם להתקרב אליי וכן הלאה?

תשובה: כן. אלו המחשבות שלי, התוכניות שלי, כל מיני רעיונות שלי – כולם אגואיסטיים. אני צריך לעשות איתן משהו. איך להחזיק אותן בתוכי? איך להסתיר אותן בי? זה נקרא צמצום.

שאלה: בפועל, אני בעצמי מבקש: "תגבילו אותי, תרחיקו אותי מאנשים, כי אני הורג אותם, אני מדביק אותם"?

תשובתי: כן. אם אני לא עושה את זה, אז מגיע נגיף חיצוני ומגביל אותי עם תופעות לוואי כאלה. אך למעשה, הנגיף הוא אינו קוביד 19 או וירוס אחר כלשהו שבו אנו נלחמים כיום. לא. הווירוס- הוא בדיוק המחשבות האגואיסטיות שלנו לגבי אחרים.

שאלה: האם אדם יתפוס זאת?

תשובתי: לא תהיה לו ברירה, הטבע בהדרגה ילחץ עלינו. הוא יצר אותנו כאלו, והוא מוביל אותנו היום לשינוי, כדי שנבקש מהטבע עצמו לשנות את מה שיצר בנו. זה יהיה יפה. באופן כללי, אני מצפה לשינוי מעניין של האנושות בשנים הקרובות.

שאלה: כלומר אתה מצפה לבקשה כזו: "תשנה אותנו"?

תשובתי: כן. ואנחנו צריכים לכתוב ספרים, ליצור סרטים בנושא כל מה שאפשר, על איך זה יכול לקרות, איך הטבע ישנה אותנו.

טענה: הטבע יוביל אותנו ובכל זאת אנחנו נשתנה, עדיף לא להתנגד לזה?

תשובתי: כמובן. למי אתה מתנגד? איך זה אפשרי? אתה בעצמך – הטבע עצמו. כאן הטבע עושה את מה שהוא צריך לעשות בך.

שאלה: מה הוא רשם בנו: "מלך הטבע", "שליטה על הטבע"?

תשובה: כדי שאתה, ברמת ה"אדם" שבך, תבין שאתה יכול לשנות את הטבע הבהמי שלך. וזה הכל.

שאלה: האם זה נקרא "מלך הטבע"? מה אוכל לבקש כדי לשנות את הטבע שלי?

תשובה: כן. להתעלות מעל הטבע הבהמי האגואיסטי שלך ולטפס למדרגה בעלת אופי אלטרואיסטי. ובזה עלינו לעזור זה לזה, לעשות כל מה שאפשר. אם לא, בכל זאת נגיע לזה אבל כמובן עם סבל רב, הפסדים, משיכת זמן וכאב. אני מקווה מאוד שאנשים ישמעו. ואנחנו צריכים לדבר על זה, כל הזמן.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 15.10.2020

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QygB6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest