דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בית ספר במקום בית סוהר

בית ספר במקום בית סוהר

שאלה: כאשר אנחנו מסתכלים על הבעיות שקורעות את החברה המודרנית, כיצד אפשר להאמין שיש סיכוי כלשהו להגיע לערבות הדדית?

תשובה: בחברה קורה מה שהבורא סידר לנו מלמעלה, אפילו הדברים השליליים ביותר. תאמין לי, הכול נחתם על ידי הבורא בעצמו – ולא על ידי ראש הממשלה, הנשיא, ראש הקונגרס האמריקאי או של האיחוד האירופי. הכול, כולל האטום האחרון, מנוהל מלמעלה.

שאלה: אפילו אם יש הרגשה שחצי מדינה צריכה לשבת בכלא?

תשובה: לא חצי מדינה, אלא המדינה כולה. חצי מהמדינה גנבים, והחצי השני אשם בזה שהחצי הראשון הם גנבים. לכן כולם צריכים לשבת בכלא, כולל המשטרה.

אם כולנו חייבים להיות בערבות הדדית, אז, כמובן, כל אחד אחראי על זולתו. אבל משום שאתה לא משפיע עליו את מה שצריך, הוא לא מקבל מספיק השפעה. אז מה אפשר לדרוש ממנו?

רק בתנאי שהשפעת עליו נכון ודאגת לכך שההשפעה שלך תצליח, אז אתה יכול להיות רגוע שאתה תראה את התגובה הנכונה של האדם. אבל אם בינתיים התגובה שלו אינה נכונה, אז ההשפעה שלך היא לא נכונה.

לכן לתורה יש גישה שונה לחלוטין לעונשים בהשוואה למה שמקובל בעולם הזה. העונש חייב להיות תיקון, ובראש ובראשונה – על ידי הסביבה.

הרי, האדם הוא תוצר של הסביבה שלו. מערכת המשפט חייבת להיות חלק של מערכת החינוך, אבל העונש חייב לגרום לתיקון. לעומת זאת, בתי הסוהר שלנו – הם אוניברסיטאות של הכשרה לפושעים.

שאלה: מה זה אומר: "הרי לעיניך, שכל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה"?

תשובה: זה אומר, שהשפעתה של הסביבה, היא הקובעת בצורה שלמה את התנהגות האדם: גם החיובית, גם השלילית. יוצא כך, שאם אזרחי המדינה מתנהגים בצורה לא ראויה, זה אומר שהמדינה נמצאת במשבר החינוך. חוץ מחינוך לא צריך שום דבר.

הדבר היחיד שהמדינה צריכה, חוץ ממשרד הביטחון ומשרד הבריאות – זה משרד החינוך. ואם מערכת החינוך היא נכונה, אז לא נצטרך גם את הצבא והרפואה.

אם המדינה מתפקדת לפי חוקים של ערבות הדדית, היא לא צריכה לא צבא, לא משטרה – שום דבר. הם בעצמם יארגנו לעצמם כל מה שצריך לקיום הגשמי, ואת כל השאר יכוונו להתפתחות הרוחנית.

חוץ מחינוך, לא צריך שום דבר – זה נובע מחוק הערבות ההדדית. ערבות, פירושה, שאתה אחראי על כל תושב המדינה, על ההתנהגות שלו כאדם. ואם הוא עשה משהו לא טוב, זה אומר שאתה לא השפעת לו מהצד החיובי, לא נתת לא הרגשת האהבה.

הרי, אם הוא היה מרגיש את האהבה של כולם, זה היה משתק אותו, את היצר הרע שלו. הוא לא היה צריך שום דבר, הוא היה מרגיש את עצמו כעובָּר בבטן אמו שיש לו הכול: "נר דולק על ראשו, ומביט ורואה מסוף העולם עד סופו, והיו מלמדים אותו את כל התורה כולה".

זה באמת מצב נפלא. הרי, אנחנו כולנו קשורים ברשת אחת ועכשיו זה מתגלה יותר ויותר. אם אתה חושב על הזולת ומשפיע לו, מה שאתה משפיע, זה מה שיהיה בו. וכמה יחסר לך בהשפעה טובה, אתה תראה לפי ההתנהגות שלו.

מתוך השיעור על המאמר "הערבות", 28.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לאן אנחנו נוסעים?
אין עונש, יש תיקון
לברר את רצון העליון

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dTewZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest