בית אברהם

רמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודה זרה:

א,יא: "ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו".

א, יב: "כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עימהם, ולומר שאין זו דרך האמת, שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם, שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך–כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים; וראוי לאבד ולשבר כל הצורות, כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו אלו שהן מדמין, שאין שם אלוה אלא אלו".

א,יג: "כיון שגבר עליהם בראיותיו, ביקש המלך להורגו; נעשה לו נס, ויצא לחרן. והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא קורא, שנאמר "ויקרא שם–בשם ה', אל עולם" (בראשית כא,לג).

א,יד: "וכיון שהיו העם מתקבצין לו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים. והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומחזיר; ויצחק הודיעו ליעקוב ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיר כל הנלווים אליו.

א,טו: ויעקוב אבינו לימד בניו כולם, והבדיל לוי ומינהו ראש, והושיבו בישיבה ללמד דרך ה', ולשמור מצוות אברהם; וציווה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה, כדי שלא ישתכח הלימוד".

א,טז: "והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונעשת בעולם אומה שהיא יודעת את ה."

זה הראשית, היסוד של עם ישראל.

בערך לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה, אברהם, אחד מכוהני בבל העתיקה גילה שהכוח העליון הטוב והמטיב מנהל את הכול. ומטרתו להביא את כל העולם, את כל בני האדם לדבקות בו, כך שכל אחד ירגיש שהוא חלק מכולם ושכל המציאות מחוברת אליו.

בכך האדם עולה לדרגת הכוח העליון. כל אחד משיג את זה כשהוא מתאחד עם כולם לאחד שלם.

השיטה הזאת נקראת חכמת הקבלה, כיוון שהאדם עובד עם הרצון לקבל שלו, עם חומר הבריאה, עם החומר היחיד בעולם.

אין לנו יותר על מה להתבסס. יש גם סיבות אחרות לשם הזה: לדוגמה, חכמת הקבלה מסבירה כיצד לקבל את גילוי הבורא.

ובכן, אברהם ערך בבבל עבודה גדולה בהפצה והאנשים שהצטרפו אליו נקראים "בית אברהם". איתם הוא היה חייב ללכת, לברוח מבבל, כיוון שעמד תחת איומים ושנאה. אלפי תלמידים הלכו יחד עימו והגיעו עד לארץ כנען.

מאז הקבוצה הזו הייתה מתאחדת בהתאם לכלל של "ואהבת לרעך כמוך" ובהדרגה, צעד אחר צעד, היא התקדמה בדרך הרוחנית. חומר הרצון לקבל, שמעליו התעלו התלמידים של אברהם כשהם יצאו מבבל, הפך בכל פעם ליותר ויותר קשה, אגואיסטי – והם התחברו מעליו יותר ויותר.

מדרגת אברהם הם עלו לדרגת "יצחק", כלומר גילו את "קו שמאל", את היחסים הגרועים והצליחו להתגבר על זה כשהם הבינו מלכתחילה שמה שקורה איתם נגרם על ידי כוח אחד, הבורא שהוא מגדל אותם, שאין עוד מלבדו ואין מטרה אחרת מלבד הדבקות.

כל הפעולות מכוונות לזה ואם האדם מחזיק בכיוון, אם מקבל בצורה נכונה את הפניות של הכוח העליון האחד ומגיב אליהן בצורה נכונה, אז הוא מתקדם לקראת הדבקות.

ממשיכי דרכו של אברהם המשיכו את העבודה מעל הרצון, ביררו שאי אפשר בינתיים להשתמש בכוחות "ישמעאל" ו"עשו" שבאדם והתעלו לדרגת "יעקב".

ממנה יצאה דרגת "יוסף" – זהו כבר "קו אמצעי", יסוד, תחילת היחס הנכון, הגישה הנכונה למציאות, לתיקון, עד שהאדם מבין ואוסף בתוכו את הדברים האלו.

אז הוא נכנס למדרגה עוד יותר גרועה וקשה בשם "גלות מצרים".

כאן מתגלים לו רצונות ומחשבות גדולים עוד יותר, בלבול גדול עוד יותר – וכך האדם ממשיך את הדרך.

האגו שלו גדל והוא משתדל לעשות את עבודתו, עד שהיא הופכת לבלתי נסבלת עד כדי כך שהוא לא מסוגל יותר להחזיק בעיקרון "אין עוד מלבדו" ולהתקדם.

לאחר "מ' שערי קדושה" הוא עומד על סף של "מ' שערי טומאה" – בפני סכנה של ניתוק מוחלט מהמטרה ומהדרך לדבקות. אז בכוחות האחרונים הוא קורא לעזרה וזוכה בכך להתעלות מעל האגו שלו – "יציאת מצרים".

אך גם זה לא מספיק. עכשיו הוא צריך לעבוד על החיבור של כל החלקים, שקודם היה מתקן בזה אחר זה, הוא צריך לתקן את כל התקופות האלו. במילים אחרות האדם עומד בפני הר סיני

ובכן, העבודה הפנימית באה לידי ביטוי גם בצורה חיצונית, בקבוצה. באותם הזמנים בני ישראל עברו את המצבים האלו גם ברמה הגשמית, מלבד ברמה הרוחנית. עד לחורבן בית המקדש השורש והענף היו דבוקים זה בזה.

ואנחנו, בעידן המודרני, צריכים לקבל את כל הדברים האלו, לתקן את השבירה ולחזור למצב המתוקן בדומה לאותה הקבוצה, לפי אותם החוקים. אז, אנחנו נגיע לדבקות ונממש את המטרה. ובעניין הזה גם אנחנו נקראים "בני ישראל", "בית אברהם".

מתוך השיעור בנושא "תפקיד עם ישראל", 23.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
על מי מוטל התיקון?
"חייזרים" מבבל העתיקה
בבל, אז והיום

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/LJu7K

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest