דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / בין שואה לעצמאות

בין שואה לעצמאות

כשאוקיינוס השנאה הולך וסוגר עלינו והאנטישמיות מזנקת לגבהים שלא ידענו כמותם זה שנים, השואה היא לא זיכרון רחוק אלא תזכורת כואבת למה שעלול לקרות לנו. לצד הבכי על העבר, קוראת לנו חכמת הקבלה לעשות בדק בית על מצבנו הנוכחי ולתהות לרגע או שניים על עצמאותנו.

אנחנו חיים בתוך מערכת סגורה של כוחות שפועלת על פי חוק החיבור. כאשר אנחנו תואמים לחוק הזה – טוב לנו, וכאשר אנחנו מפולגים – המערכת הזאת, כמו כל מערכת בטבע, מאלצת אותנו בכוח לחזור לאיזון. לפעמים תיקון כיוון כזה כרוך בסבל עצום.

על אף הקושי לקרוא את המילים הללו, האמת חייבת להיאמר: השואה התחוללה מפני שעם ישראל לא קִיים את חוק החיבור. עוד בימי אברהם אבינו, כשהאגו קרע את תושבי בבל העתיקה זה מזה, אבי האומה שלנו גילה את חוק החיבור שמנהל את המציאות. המעטים שלמדו ממנו את השיטה להתחבר, הפכו לעם ישראל. קיום חוק החיבור היא תכלית החיים שלנו, והעברת הידע אודות החיבור וחיי האחדות היא ההצדקה היחידה לקיומנו כעם.

בראשית המאה ה-20 קיבלנו אפשרות לחזור לארץ ישראל – לא כדי לבנות בה בית ליהודי העולם אלא כדי להתחבר בה. היהודים לא ניצלו את ההזדמנות הזו והעדיפו להסתגר בתוך קהילותיהם באירופה או להשתלב בחברה הכללית, והתגובה של המערכת העליונה היתה השואה. במקום להתקרב מרצון איש אל רעהו, הייסורים הנוראיים קירבו אותנו… ובעקבות השואה קיבלנו מדינה.  

המנדט האמיתי לקיום המדינה הוא התפקיד שלנו. המדינה שקיבלנו, כמו שכותבים המקובלים, היא רק הזדמנות לקיים את חוק החיבור, וזה בדיוק מה שהעולם דורש מאיתנו. בתת מודע הוא רוצה שנתחבר ונעביר גם לו את שיטת אברהם, אבל אנחנו מסרבים להתחבר, וזה מקור השנאה כלפינו.

יום השואה ויום העצמאות חייבים להפוך לימים של עיסוק משותף בייעוד שלנו כעם, ימים של בחינה מחודשת של מהות הקיום שלנו. בימים האלה עלינו להתאסף סביב עשרות אלפי שולחנות עגולים בכל רחבי הארץ ולדבר על הדרך להיות עצמאיים באמת – עצמאיים מהאגו שלנו וקשורים זה לזה באהבת הזולת. רק כך נבטיח את העתיד שלנו ושל ילדינו כאן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iIw6a

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest