דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / בין הבורא והאנושות

בין הבורא והאנושות

Laitman_2010-11-10_9582_us.jpg

שאלה: האם אפשר לערוך השוואה בין הדרגה הנוכחית של התפתחות העולם לבין ההתפתחות הרוחנית?

תשובתי: כמובן שכן. אנחנו הולכים יחד עם כל האנושות, כמו גלגלתא ועיניים עם האח"פ. אנחנו מהווים 1%, והם 99%. אם לא צרכי העולם, אנחנו לא היינו מתעוררים מהחלום הגשמי, כמו גם בדורות הקודמים היום בעולם היו רק כמה מקובלים.

מדוע היום אנחנו מונים מאות אלפים ומיליונים? מפני שהעולם זקוק לנו. כל אחד שלומד ומפיץ את חכמת הקבלה יהפוך להיות מורה "במשׂרה מלאה". אני בטוח שבמהלך השנים הקרובות העולם ידרוש את הנוכחות של אנשים כאלה במערכת החינוך, בתחומי התרבות והפוליטיקה, בכל מקום. כולם יזדקקו לגישה מיוחדת, אינטגראלית, שקיימת רק אצלנו. הוא יהיה נחוץ בכל תחומי החיים ובוודאי בתחום ההתפתחות הפנימית.

לכן מובן מאליו, שהדרך שלנו ודרכה של האנושות מקושרים הדדית. היום במָסָה הגדולה של בני האדם כבר מבשיל הצורך בתיקון. כמובן, שהתהליך נעשה בשלבים, כי העולם הרי מורכב מהרבה מאוד חלקים ושכבות. ההבדלים הם גדולים: סין, ארה"ב, אירופה ואפריקה נבדלות במנטאליות, בגודל ובאופי של האגו שלהם. ובכללות, כל בני האדם מרכיבים את פירמידת האנושות.

כך או אחרת, ללא ספק שקיבלנו את הזכות להתקדמות לכיוון החרות וגילוי הכוח העליון רק במטרה אחת, את מה שנקבל נצטרך להעביר לאחרים, אבל להעביר בצורה המתאימה להם.

בזה אנחנו דומים לבינה: החלק העליון שלה, למעשה, שייך לחכמה, הוא נמצא במגע עם הבורא, עם האור העליון, והחלק התחתון דומה לרחם של אימא עבור הפרצוף התחתון. הוא מספק את הלידה, היניקה והגדילה שלו.

באופן כזה, החלק העליון כל הזמן נמשך לבורא, והחלק התחתון כל הזמן שורה בקרב הנבראים. אנחנו, "בני ברוך", נמצאים באמצע כשליש אמצעי דתפארת, בין הבורא לבין העולם. יש לנו רק את הרצון להיות למעלה איתו ולמטה עם האנושות, ובאמצע נמצאת ה"בחירה החופשית" שלנו. ובזה אנחנו הופכים להיות דומים לבורא.

כי הבורא הוא היוצר, הוא המייצר, המסדר והממלא, כמו אימא. אנחנו מכנים את הטבע "אימא" מפני שהיא מולידה, מניקה ודואגת לנו. את אותו התפקיד עלינו למלא כלפי העולם. על ידי כך שאנחנו מגלים כזה יחס חדור השפעה, אנחנו מדמים את עצמנו לבורא.

הפרצוף הכללי מתחלק לחמש דרגות של עביות (0 – 4), והחשובה שבהן היא הדרגה השנייה. היא מחקה את ה"כתר", לוקחת דוגמה מבחינה אפס ומולידה אותה הלאה למטה. בכך מסתכם התפקיד שלנו. כך אנחנו מתדבקים בבורא.

לזה קשור גם צמצום ב': בהעלותה לבינה, מלכות עוזרת לנו מהמדרגה החדשה להשגיח על העולם.

מתוך שיעור על מאמר "החרות" של בעל הסולם, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אזור נייטרלי
בין הבורא לפרעה
מנהרה צרה אל החופש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FJRFu

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest