דף הבית / המשבר ופתרונו / בחירות: מצביעים לכולם

בחירות: מצביעים לכולם

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "ומתוך זה הנני להציע לבית ישראל, שיאמרו לצרותינו די, ויעשו חשבון, חשבון אנושי על כל פנים, מכל אלו הרפתקאות, ששינו ושילשו עלינו, וגם פה בארצינו, שאנו רוצים להתחיל במדיניות משלנו מחדש, שאין לנו כל תקוה להאחז על הקרקע בתור אומה, כל עוד שלא נקבל את תורתינו הקדושה, בלי שום הקלות."

בעל הסולם קורא לחקור את העניין ולהשתכנע בכך, שפשוט אין לנו ברירה, אחרת לא נוכל להיפטר מהצרות. מספיק אפילו חשבון ארצי אגואיסטי: זרם הייסורים האין סופי אינו משאיר לפנינו שום שביב של תקווה למשהו טוב. אין מנוס מהמסלול הזה.

מנקודת מבט רציונלית אין לנו סיכוי, ולו הקלוש ביותר, לצמצם את הסבל, שלא לדבר כבר על להיפטר ממנו, עד שלא נתחיל לבצע את מה שמוטל עלינו.

רק אז, ולא לפני כן, נהיה במצב שונה שיהיה לגמרי הפוך מהמצב הנוכחי. רק כך נצליח לצאת מהבעיות האין סופיות שלנו.

המסקנה הזאת נכונה ותקפה גם אם אפילו נרצה חיים טובים על בסיס בטיחות, רווחה ובריאות. ב"כתבי הדור האחרון" בעל הסולם מוסיף: "מדינה זו עניה מאד, ותושביה עתידים לסבול הרבה שבלי ספק לאט לאט המה או בניהם עתידים לעקור מן הארץ ולא ישאר רק מספר מבוטל, שסופו להיטמע בין הערבים."

שאלה: כיצד להעביר את המסר הזה למדינה, ששוב צללה לתוך הקלחת של הקדמת הבחירות עם כל הסיסמאות וההבטחות שלה?

תשובה: הגישה שלנו היא הרבה יותר מציאותית. בסופו של דבר, אחרי ה"סיסמאות" קשה למצוא שינויים עקרוניים בין המועמדים. אז למה שלא יסכמו ביניהם על רוטציה (סבב). שיחלקו את תקופת הקדנציה (הזמן הקצוב לשלטון) לפרקי הזמן שווים ויתחלפו ביניהם לפי התור. במהלך הדרך לא נרגיש שום הבדל.

אני בכלל לא צוחק. הרי רוטציה מסוג זה מכוונת לכך, שהמתחרים הנוכחיים יעזרו אחד לשני למשך כל הקדנציה, ולא חשוב מי כרגע "בפסגה". ברית כזאת הייתה מביאה הרבה יותר תועלת לכולם. אחרי שהצדדים היו חותמים על ההסכם הראוי, הם היו מפסיקים לתקוע אחד לשני מקלות בגלגלים. ולכן הדבר הטוב ביותר שהעם מסוגל לעשות היום הוא לצאת ולהגיד: "די! תפסיקו את הבלגן, אנחנו בכל זאת לא מאמינים להבטחות שלכם. כן, בוודאי שאתם רוצים להשקיע את כל כוחותיכם לטובת ישראל והאזור הזה באופן כללי. אבל אנחנו לא נכנסים לפרטים ולא מתכוננים לבחור באף אחד, אנחנו בוחרים באיחוד."

בעיניי זהו הפתרון היחיד. והוא לא כל כך בלתי ניתן למימוש כמו שזה נראה.

שהרוטציה תתפשט לא רק לראשות הממשלה, אלא גם לכיסאות השרים. כתוצאה מכך, כל המחנות הפוליטיים יעבדו בשיתוף פעולה ויתמכו זה בזה על מנת לקבל תמיכה בזמן ה"ניצחון" שלהם. תארו לעצמכם: כולם מתוך הסכמה הדדית משרתים את העם.

אך הדבר יהיה אפשרי רק כאשר באמת יימאס לעם והוא יגיד: "מספיק עם מאבקי התיאטרון האלה. אנחנו לא רוצים יותר להשתתף במשחק המתוכנן הזה."

בואו ננסה?

הבעיה היא, שהעם היום אינו מסוגל לעשות זאת. ובכל זאת, אם אנחנו רוצים פתרונות מהירים ומעשיים, אז רוטציה היא הפתרון הטוב ביותר. היא משאירה מאחורי הקלעים את הפרטים שבאמצעותם הפוליטיקאים רק מנתקים ומפרידים בינינו. להיפך, כולם צודקים ומצליחים.

כל אחד מהם לחוד אינו חשוב. אנחנו כבר יודעים טוב מאוד שתוכניות יפות וסיסמאות נמרצות לא יתגשמו. ולכן הדבר הכי טוב הוא להביא את כולם למכנה המשותף ולחבר את המגוון הפוליטי.

אז בכלל לא יהיה לנו משנה מה מציג כל גוש פוליטי בנפרד. העיקר שיתחברו ויתמכו אחד בשני במקום להכשיל את האחרים ולחסום להם את הדרך ובכך להשאיר את המדינה בלי כלום. עדיף שכל אחד יקבל את מנת השלטון משלו בלי להכעיס את האחרים אלא להיות יחד איתם.

שאלה: אז מה צריך לקרות כדי שזה יתממש?

תשובה: זה תלוי בעם, ולא במנהיגים. לכן דרושה כאן השכלה כללית, תוכנית חינוכית. הרי אנו רואים בוודאות שאחרת העם חי את החיים משלו, והממשלה, לא משנה איזו, חיה את החיים משלה.

מתוך שיעור על מאמר "הגלות והגאולה", 22.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הזכות לבחור, חלק ב'
הזכות לבחור, חלק א'
מלך ישראל, דוגמה לעם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oK9UV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest