דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בושה כאמצעי להתפתחות

בושה כאמצעי להתפתחות

הערה: בושה שייכת רק למין האנושי ומדורגת בו לפי רמות הרצון. ככל שהאדם מפותח יותר, כך הוא מתבייש לעתים קרובות.

תשובתי: בושה היא תחושה של חוסר שלמות. אצל בעלי חיים, תחושת הבושה נעדרת לחלוטין, אך לעיתים, גם בקרב אנשים מתקדמים, ניתן לדכא תחושה זו לחלוטין. ואנשים שקרובים לטבע, עדינים יותר, יכולים לחוש בושה.

שאלה: בושה היא התחושה הכי שנואה על האדם. אנשים מוכנים להתאבד, רק לא לחוש בושה בציבור. מה שורש התופעה הזו, שהיא כל כך כואבת לאדם?

תשובתי: העובדה שזה פוגע ב"אני" של האדם, באגואיזם שלו, שהוא המהות שלנו. לכן, עבור אדם שמתפתח בדרך אגואיסטית, בושה היא התבוסה הגדולה ביותר. הוא לא יכול לשאת זאת.

הערה: אומרים שבהיעדר עדים, תחושת הבושה לא מתעוררת.

תשובתי: כן. בדרך כלל הבושה מתבטאת רק ביחס למשהו או למישהו. בפרט, לגבי אותם כללים ספציפיים לפיהם מתנהלת החברה. אנחנו תמיד מעריכים את עצמנו ביחס לסביבה.

שאלה: אתה כותב שאדם זקוק לבושה מהבורא, כלומר להשיג זאת זה אמצעי תיקון ענק. נשמות גבוהות זוכות לתחושה זו. ממה הבושה הזו?

תשובתי: אם אדם מתחיל להרגיש באמת קשר עם הבורא, אז הוא כבר מודד את עצמו ביחס אליו. כאן מתעוררת בו בושה כאמצעי עלייה לבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מיומנויות תקשורת", 08.07.2020

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WNkbS

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest