קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מקור האור העליון יצר נקודת רצון המכונה "יש מאין", התחיל לפתח אותה על ידי פעולותיו, עד שהיא הגיעה למצב שנקרא "עולם אין סוף".
במצב הזה הנקודה כבר אינה נקודה, אלא ספירה, המלאה באור שיצר אותה. נקודה זו מצמצמת (צמצום א') את רצונה על ידי גירוש האור מתוכה. אנחנו נמצאים תחת הצמצום הזה.
תנאי צמצום א' פשוטים מאוד: למעלה יש אור, תענוגים, שלמות, נצחיות – הכול, ואילו למטה יש רצון, חושך, ריקנות – שום דבר!
וביניהם עובר הגבול של צמצום א', התנאי שלא ניתן לבטלו לעולם: אם הרצון (הכלי) אינו דומה לאור – הנתק ביניהם נותר בעינו.
כלומר, לא תרגיש דבר, מלבד למה שאתה מרגיש כעת. זהו מצב רוחני של חוסר הכרה המכונה "העולם הזה".
זוהי המידה הקטנה ביותר של החיים, שבה אנחנו נמצאים היום – מחוץ לכל הכרה, בחושך, בדומה לחיים במציאות מדומה או בחלום העמוק ביותר שקיים.
פעם ראיתי סרט מדע בדיוני על אנשים שהוכנסו במבחנות כלשהן עם נוזל מיוחד, כדי לשלוח אותם לחלל למרחק של אלף שנות אור.
אותם אנשים ישנו במבחנות – כל אחד במבחנה שלו – עד שהגיעו לכוכב אחר ושם התחילו להתעורר.
אנחנו נמצאים במצב דומה. גם אנחנו שרויים בתוך חלום, מנותקים מהמציאות האמיתית.
התנאי לקבלת האור היא הכוונה "על מנת להשפיע". הרצון להתמלא, ליהנות אינו משתנה, אלא משתנה הסיבה להנאה – "לשם מה אני נהנה?".
רצון לקבל את האור, להתמלא למען עצמי, בכוונה לעצמי, בצורה אגואיסטית, בניגוד לתנאי של צמצום א' – מכונה קבלה "ממעלה למטה".
הרצון לקבל את האור (בשני המקרים אני רק מקבל, מפני שיש בתוכי רצון לקבל בלבד, וכל שמשתנה היא הכוונה, התנאי שבו אני מקבל), בכוונה לגרום בכך הנאה לנותן לי – זוהי קבלה "ממטה למעלה".
רק במקרה כזה אוכל להתמלא באור, לגלות את העולם העליון.
איננו מבינים כיצד ניתן לקבל את האור העליון ממטה למעלה, בכוונה להחזיר הנאה לנותן. אך תנאי זה פותח נתיב לאור! תקיים את התנאי הזה, וכל עולם אין סוף יהיה שלך!
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.12.2009
ראה פוסטים קודמים בנושא:
על הדרך שבה ניתן לגלות את האור העליון
היכן למצוא את האור העליון?
