דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בהשׂיגנו את שׂכל הבריאה

בהשׂיגנו את שׂכל הבריאה

השׂכל הוא האמצעי שמקשר את הבורא עם הנברא, מידת הקשר שלי כנברא, ושלו כבורא שלי. השׂכל נמצא באמצע בינינו ואינו שייך לא לי ולא לו.

להיות בעל השׂכל משמע, שאני כפעולה שמתחברת עם אותו אחד שפועל ודרך הקשר הזה בין הפעולה והפועל, בכך שאני משׂיג את פעולותיו עליי אני משׂיג אותו. כי הבורא נקרא בוא וראה (שזה אומר: "תבוא ותראה"). כלומר, אף פעם אינני משיג את מהותו, אלא רק את היחס שלו אליי, כמו שנאמר: "ממעשיך הכרנוך". אני לומד, על מה שמתרחש בתוכי, ומחפשׂ מאחורי הפעולות האלה את הבורא, וכך משׂיג אותו. כלומר, אני צריך לגלות את השורש של כל תכונה וכל מצב שלי ולהבין ש"אין עוד מלבדו" ושהכול נובע מהבורא שהוא טוב ומיטיב. אם אני מגלה שהכול בא מהבורא והכול רק לטובה (עד כמה שזה יראה לי כרע), סימן שהשׂגתי את השורש, וכך בכל מצב.

כמו בחפצים גשמיים, אנחנו יכולים לראות את המחשבה של האומן ולהבין בשביל מי ובשביל מה נעשה החפץ הזה, כך גם אנחנו יכולים לחקור את הנברא שבו מושרש וטבוע כל המידע על הבורא. כי הרי כל מה שהיה במחשבתו, בשׂכל שלו, הוא גילם בחומר. ודרך כל מיני צורות אפשריות של החומר אנחנו יכולים להשׂיג את השכל שלו. החיבור בין השׂכל שלנו והשׂכל שלו, נקרא דבקות בין בורא ונברא.

זה אומר, שאור החכמה, מתלבש לתוך אור החסדים במידה שבה תיקנו את עצמנו, כדי לקבל ממנו אור ללא שום מכשול ועיוות מהאגואיזם שלנו. אם אנחנו רוחצים ומטהרים את הרצון האגואיסטי שלנו באור החסדים, אז בו יכול להתלבש אור החכמה, שׂכל הבורא. כלומר הוא נכנס לתוך הרצונות המתוקנים והטהורים האלה ואנחנו משׂיגים את השׂכל שלו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שׂכל הפועל", 28.10.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest