בהשׂיגנו את הזמן

שאלה: מה הכוונה: האדם צריך להסכים ולרצות את הפעולות של העליון עליו?

תשובתי: אנחנו נבראנו מהרצון ליהנות, וכל הפעולות לתיקון הרצון הזה מתבצעות על ידי האור. האור מתקן את הכלים/הרצונות, מסדר אותם, מביא להם הרגשה של תיהום בינם לבין האורות, נתק בין המדרגות, הרגשת חוסר מילוי. האור מעורר ומנער את הכלי/הרצון.

יוצא, שאני צריך בסך הכול לחייב את האור להתגלות, לעבוד עליי. זו הפעולה היחידה שלי. כך אני מזרז את ההתפתחות שלי. כך או אחרת האורות עובדים, וכך הם יותר ויותר משפיעים על הרשימות (נתוני מידע), ואז הרשימות יוצאות מתוך ההסתר ומיושמות במהירות קבועה ומוגדרת שנקראת "בעיתו" (בזמנו).

כשאני מבצע פעולות מיוחדות בקבוצה, בלימוד, בעבודה הפנימית שלי, בחיפושׂ, אני מעורר את האורות ומחייב אותם לפעול ולהשפיע עליי ביֵתֵר כוח וביתר מהירות. אך לא יותר מזה. בכל מקרה, הכול מגיע מהאור. אני יכול רק להאיץ את השפעתו על הרשימות הכלואות בתוכי, והתפתחות זו נקראת "אחישנא" (מאיץ ומזרז את הזמן). זאת כל העבודה שלנו.

אך זה יכול לקרות רק בתנאי שבמקום להתקדם בדרך ארוכה וקשה, כשהאור משפיע עליי ובכך מביא כל מיני ייסורים שמהם אני נאלץ לברוח, אני יכול לעורר את האור להשפיע עליי חזק יותר אם אני מסכים לכל התופעות הלא נעימות והמפחידות שאותן הוא מביא לי. שיביא לי אותן, אני רוצה להתעלות מעליהן בכוח הסביבה. אני מקבל מהסביבה כוחות להיות מעל לייסורים. אז, אם אני מכין את עצמי בצורה כזאת, האור העליון יכול לפעול ולהשפיע עליי ולקדם בהתפתחות.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 21.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
תרופה מרה, במקום שקר מתוק