בדרך לגילוי 

שאלה: מה לעשות, אם אתה מבין שאתה הולך בדרך של ייסורים, אבל לא מסוגל לשנות את הטבע והאופי שלך?

תשובתי: קודם כל, אם האדם מקושר ללימוד חכמת הקבלה, אז זו כבר לא דרך ייסורים טהורה. יכול להיות שהיא עדיין לא מעובדת עד הסוף, אבל זוהי דרך אחרת. דרך ייסורים זה כאשר האדם מתנתק מהקבוצה, מהרב, מכל מה שיכול להורות לו על המטרה, ואז מכים אותו כמו בהמה, כשהוא הולך בניסיון לחמוק הצידה, אבל ממשיכים להכות אותו מכל עבר, כדי לכוונן אותו קדימה.

וישנה דרך האור העליון, שאותה אנחנו מעוררים על עצמנו. כאשר אנחנו מתאחדים בינינו, אז במרכזו של האיחוד מופיע מקור של אור, שמורה לנו באיזה אופן להתפתח הלאה יחד עם האיחוד ההולך וגובר כל הזמן, כדי שיתגלה בו הבורא.

שאלה: האם הייסורים של הגוף, כמו מחלות, מחסור בעבודה, מלחמות וכדומה, מתחלפים בייסורים של חוסר השגת המטרה?

תשובתי: אי אפשר לומר שהכל מתחלף, אבל האדם מתחיל להרגיש בכל הייסורים החיצוניים את יחסו של הבורא אליו. אי אפשר לומר שלבעל הסולם והרב"ש היו חיים נוחים, הם עברו הרבה ייסורים, אבל הם ידעו לקשור אותם עם הבורא, והודות לזה הם הלכו בדרך היעילה והנכונה.

הייסורים הפיזיים חסרי הטעם מתחלפים בייסורים מטרתיים, למרות שעדיין אין לאדם את מה שמשתוקק אליו, אבל הוא יודע שהוא מכוון לזה, כמו אדם שהולך לקראת גילוי לא צפוי ועוצר נשימה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 3.1.2016

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Co9t6

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest