באזיקים

הבעיה היא, שאנחנו "קשורים באזיקים", קשורים בתוך הרשת שקושרת, סוגרת אותנו וקובעת לנו את כל הערכים. אנחנו פשוט נאלצים, מחויבים להתלבש בצורה מסוימת, לאכול מאכלים מסוימים, לעבוד כפי שקבעו לנו, להתנהג כפי שמקובל בחברה ולאמץ צורת חשיבה סטנדרטית.

אין לנו טעמים משלנו, אלא יש מנהגים שהחברה "פיטמה" אותנו בהם. היא קובעת לנו את ההשקפות והמעשים שלנו, גם עכשיו היא משפיעה עלינו דרך ערוצים שאין לנו אפשרות לגלות אותם או להתחקות אחריהם. אנחנו לא מסוגלים לבנות מנגנון הגנה שיחסום את המחשבות והרצונות של הסביבה הגדולה.

בסופו של דבר, האדם בכלל אינו יודע מיהו באמת, כי הוא נמצא בתוך מערכת מתוכנתת שמילאו אותה במסרים שמלכתחילה אין להם שום שייכות אליו. אין מה לעשות, האדם לא יכול להיפטר מזה ולהוציא את זה מתוכו. אפילו הרצון להיחלץ מתוך המלחציים האלה גם הוא טמון בנו על ידי הטבע. לכן, הצטברו בי המון שכבות של מחשבות ורצונות לא שלי ואני בעצמי בכלל לא קיים.

רק ה"נקודה שבלב", אם אני מתחיל להרגיש אותה על אף שאני תוצר החברה שמשועבד לה, מאפשרת לי לבנות בי משהו שלא תלוי באף אחד, משהו מעולם אחר.

בעולמי אני כבר "גמור", "עשוי", אני לעולם כבר לא אצליח להשיג כאן שכל ורגש משלי, פעולות עצמאיות. מלכתחילה הם לא יכולים להיות שלי מכיוון שכל מה שיש בי אני קיבלתי מאחרים, מהעולם. ובכל זאת, ה"קוף" הזה מסוגל לקבל צורה שונה, צורת ה"אדם" הדומה לבורא. אם בליבי התגלתה הנקודה, אז אני יכול לפתח אותה על ידי המאמצים שלי בסביבה מיוחדת, יכול לבנות בעולם הזה עולם שונה לגמרי. בעולם שלנו אני בונה "בועה" ובה אני מתפתח חופשי, רק אם אני מממש את הבחירה החופשית שלי.

יחד עם זאת, אני גם מציית, אבל אני מציית כבר בעצמי, לפי רצוני, לפי החלטות עצמאיות, אני מתבטל כלפי הסביבה המיוחדת והחדשה שלי עם הערכים המיוחדים שלה. זאת הדרך היחידה. בכל היתר אין לי שום דבר משלי.

בהתאם לזה, אם אני נמצא בהשפעת הסביבה החיצונית, אז אני נמצא ב"גלות". ולהיפך, אם אני נמצא בהשפעת הסביבה המיוחדת, אני משתדל לצאת מתוך הגלות ובסופו של דבר אני משתחרר מהשפעת החברה הבורגנית האגואיסטית.

מכאן ברור, שגלות עבור עם ישראל היא התרחקות להשפעת העולם החיצוני הרחב ואימוץ המנהגים והערכים החיצוניים, שמחליפים את "ואהבת לרעך כמוך". מצד שני, כשמשתדלים לצאת מהגלות, אנחנו בונים סביבה שחדורה בערכים של השפעה ואהבה. זה אפשרי בעזרת חכמת הקבלה או בעזרת החינוך האינטגרלי. כך או אחרת, האמצעי הוא אחד, והוא, סביבה שערכי החיבור בה הם מעל הכול.

מתוך שיעור על פי המאמר "הגלות והגאולה", 12.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מים תת-קרקעיים שמשנים את העולם
כוח לעמוד נגד הדעה של כל העולם
נקודת החופש המרכזית של הנברא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tHhw2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest