דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / באזור נייטרלי בין טוב ורע

באזור נייטרלי בין טוב ורע

laitman_9156_1_wp.jpg

שאלה: מטרת הבריאה היא להרגיש את הבורא באותה המידה שאתה מרגיש את האדם הנמצא לידך. אך האם אפשר בכלל להרגיש כך את הבורא?

תשובתי: אנחנו בונים בתוכנו חושים, כלים, כדי להרגיש בבירור את הבורא, כפי שהיינו מרגישים את החבר. היכולת להרגיש בהבדל, בשוני, בדלתא שביני ומישהו אחר, התכונה הזאת היא שמעצבת בי את היכולת להרגיש משהו מחוץ לי, כלומר את הבורא.

אני ממוקם במצב, שממנו אני יכול ללמוד, שקיים אני ומשהו מחוץ לי. וכל האנשים האלה לא ניתנו לי כדי שאני אנצל אותם בצורה אגואיסטית ואסתדר טוב יותר בחיים האלה, אלא כדי להשתמש בהם בצורה תכליתית ומטרתית, אני יכול להשפיע להם, ומזה ללמוד מה זאת השפעה. אני מתחיל לגלות, שהם נושׂאים בתוכם את המציאות העצמית שלהם, הנבדלת ממני, ונחוצים לי לא רק כדי לשרת אותי. אני משׂיג את כל הדקויות האלה של התפיסה: מה הכוונה אני והאחר, והודות לכך הופך להיות מסוגל להרגיש את הבורא.

כך אני מצדיק את הבריאה, שנבראה בכזו צורה, מהנקודה הנמוכה והאפסית ביותר (מהעולם הזה), אך מהצד השני, עצמאית לחלוטין ומרוחקת מהמרחב הרוחני, היכן שאני מקבל עצמאות, מכאן אני אוכל להתחיל להשׂיג את המציאות. אני עושה עליה צמצום, חותך את ה-"אני" ממני ומהאחרים, ובסופו של דבר קובע את עצמי כעצמאי ב-"1/3 אמצעי דתפארת" כשהכול נמצא מחוץ לי: טוב, רע, בורא, נברא (בריאה), ואני מעלה את עצמי מעל עצמי, והופך לנקודה התלויה בחופשיות.

הרי הצלחתי לאזן את כל הכוחות הפועלים עליי כך שהם יישארו באיזון מלא, ואז ה"אני" שלי יימצא באמצע, הדואֵה באוויר! מלמעלה ומלמטה פועלים עליי כוחות המאזנים זה את זה, אני נשאר באמצע חופשי ועצמאי לחלוטין. ואת זה אני עשׂיתי בעצמי! אז מהנקודה האמצעית החופשית הזו, הנקראת "הקו האמצעי", "1/3 אמצעי דתפארת", מבלי לנטות לא לכיוון אחד ולא לכיוון השני, אני יכול לקבוע את מה שאני בעצמי רוצה.

וכאן אני מחליט, שאני רוצה רוחניות. את הבורא, אשר אינו נמצא בכל המערכת הזאת! הוא המקור לכל ואותו אני רוצה. כשאני אארגן בעצמי את כל המערכת הזאת, את כל החלקים שלה לסביבתם הנכונה, היא מאפשרת לי מתוך הסביבה הזאת להשׂיג את הבורא. המערכת הזאת, אשר נבנתה על ידִי, שני כוחות ואני הוא השלישי, הופכת לכלי/מכשיר תפיסה שלי. קיים בה שיווי משקל מלא של כל הכוחות שלה, שהופכים להיות רק כאמצעי, כדי שאני והוא נתחבר יחד, נקבע קשר, מגע ונשׂיג דבקות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 14.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
השׂגה מושלמת
נקודת החופש הבלתי מושגת
בחירה ללא רמיזות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest