דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / באוקיינוס של אהבה

באוקיינוס של אהבה

שאלה: בפתיחת כנס "קבלה לעם" העולמי, כאשר נציגי כל המדינות עלו עם הדגלים לבמה, בכיתי מאושר, הרגשתי עצמי מחובר עם כולם, הרגשתי את רצונותיהם של האחרים, את דאגתם ואהבתם. מה זה היה? הרגשה פסיכולוגית או רוחנית?

תשובתי: זוהי התרגשות נפלאה, טובה ולבבית, אך עדיין לא הרגשה רוחנית. הרגשה רוחנית זה השׂגת השורש: מאיפה שהכול מגיע, איך, למה והיכן אנחנו נמצאים.

ההרגשה הזאת צריכה להביא אותנו למצב שכולנו נמצאים באוקיינוס של איזה כוח שמחבר אותנו מעל לזמן והמקום, מחזיק ותומך בנו. אז האדם מאבד את הרגשת הגוף. הוא עדיין משייך את עצמו לגוף, אך כבר מחשיב אותו כדרגה נמוכה יותר מאשר הוא בעצמו. אז אנחנו מרגישים שאנחנו שייכים לאותו הכוח, כלולים בתוכו ומתמוססים בתוכו.

מה שהרגשתם בפתיחת הכנס, זו מדרגה לפני ההרגשה הרוחנית. נקווה שנגיע אליה במהירות בקרוב.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס "קבלה לעם" העולמי, 10.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2zYlA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest