אתה תצא עוד מהחושך, אם רק תדאג לאחרים

תפילת רבים, הכוונה, תפילה עבור רבים. אתה תצא עוד מהחושך, אם רק תדאג לאחרים.

זאת העבודה היחידה. אבל תראו כמה אנחנו צריכים לעבור בעולם הזה, במשך ההיסטוריה, במשך האבולוציה, כל כך הרבה מכות והכנות, עד שאנחנו משיגים בשביל מה כל זה, ולמה זה? המדע, הטכנולוגיה, כל המשברים האלה, הכלכלה, ומה לא. הכול מסביב רק כדי שנגיע מתוך השלילה להבנה שאין ברירה אחרת חוץ מהחיבור.

אי אפשר להגיע ישירות לחיבור. רק כשהאדם בודק את כל העסקים שלו, ורואה שאין בהם תועלת, אז הוא מוכן להשקיע את עצמו בעבודה הרוחנית. וגם אז הוא לא מוכן. אבל הוא כבר מגיע לקבוצה ומקבל שם חיזוק, גם חיזוק מהצד הרע, וגם חיזוק מהצד הטוב, ואז הוא כבר מוכן לחיבור.

ודאי שזה נעשה על ידי מכות. כל מכות מצרים מכוונות רק כלפי החיבור. אנחנו עוברים אכזבות שונות, בקבוצות, כל אחד בצורה אישית. כל זה אך ורק כדי שנראה ממש חוסר אונים, ושום דרך אחרת להתקדם, חוץ מהחיבור. ואז אנחנו מוכנים לצאת. כל הייסורים, כל המכות שמסופר עליהן במצרים, העבודה הזאת, כשרצו לבנות ערים יפות, היא עבודת פרך. פתאום מגלים שלא מקבלים מזה כלום. כל שנות הרעב שעוברות עליהם, כל מכות פרעה, הן על האגו שלהם, שלא נותן להם להתחבר.

צריכים לספוג מכות רבות כדי להבין שאין ברירה ולברוח, למרות הרגשת ה"חושך". את העבודה הזאת אפשר לעשות בקלות. אנחנו נמצאים בדרגת התפתחות אחרת מהדרגה שעליה מסופר בתורה. אנחנו לא צריכים לעבור בגשמיות את כל הדברים האלה. כבר עברנו אותם. כל פעולה רוחנית חייבת לעבור העתקה בגשמיות, והפעולה הזאת כבר נעשתה בהיסטוריה, ולכן עכשיו היא יכולה להיות רק ברוחניות.

ולכן הדרך שלנו היא באמת מאוד קצרה. ונשאר רק המאמץ הרוחני, בלי להיות בעבדות ובמדבר ולעבור את כל התהליכים הללו. אבל מה שנשאר זה בכל זאת המאמץ הרוחני, החיבור.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס הערבה, 24.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המחסום הוא בליבך
הטיפה האחרונה של המאמצים
זרעים של השפעה מעל לקרקע של האגואיזם