דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אתה בעצמך אחראי על הלידה שלך

אתה בעצמך אחראי על הלידה שלך

שאלה: איך האדם יכול באמת להאמין למה שכתבו המקובלים, אם בינתיים אין לו שום מושג על מה הם מדברים?

תשובתי: אף אחד לא יכול להאמין סתם כך. בינתיים, האור העליון הוא זה שמחזיק אותנו במצב שבו אנחנו נמצאים ולא נותן לעזוב. כמו כן, האדם צריך גם כן להשקיע איזה שהם מאמצים, כדי לקשור את עצמו לקבוצה ולחיים האלה, כדי לא לאפשר לגוף הבהמי שלו לברוח. אבל, בסופו של דבר, אנחנו יכולים לצפות ולסמוך רק על חסדי שמיים.

מי שהתגלתה בו ה"נקודה שבלב", כמעט ולא זקוק לאיזה שהן הוכחות גשמיות, אלא רק במידת הקשר שלו עם העולם הזה. אם לא היינו קשורים עם העולם הזה, אז בכלל לא היו נדרשות לנו שום הוכחות. אם מתעורר בך הרצון לרוחניות, אז כבר לא מדאיג אותך שבעולם קיים משבר, קיימים אירועים טובים ורעים, וכל מיני הניבויים וההסברים המדעיים שלהם. לא נדרשים לך שום טיעונים גשמיים.

אבל אם אתה קשור עם העולם, ובינתיים יש לך את הדעות שלו, אז אתה צריך לענות לעצמך על כל השאלות הזרות האלה, ולשֵם כך אני צריך להכניס ולקבל הוכחות, שכל הדאגות האלה של העולם זה הכול שטויות. אני צריך להעמיד מחיצת הגנה נגד ההשפעה של העולם החיצון ונגד הערכים שלו, ואז אני משתחרר מההשפעה הזאת, וה"נקודה שבלב" שלך תמשיך את התנועה שלה אל המטרה.

אתה כאילו מביא את עצמך לקבוצה. אבל בעצם, הפילו אותך לתוכה מלמעלה, וכך כל אחד, כמו ש"נופלת" טיפת זרע לתוך הרחם, ומה היא יכולה בעצמה לדעת על זה? היא לא בוחרת שום דבר, הכול בא מלמעלה, מאבא ואימא. אותו הדבר קורה גם איתנו: יש לך אבא ואימא עליונים, אבא ואימא שהם אחראיים לכך שאתה תתפתח כאדם. ולכן הם מביאים אותך לקבוצה.

אבל כאשר הם מביאים אותך לשם, אז החברה הזאת צריכה להיות מוכנה לעזור לך לנטרל את כל ההשפעות החיצוניות. אם אתה אוהב מדע, מחקרים, אז צריכים לתת לך ידיעות שינטרלו את הרצון הגשמי הזה.

לכן, העבודה שלנו בתוך הקבוצה בקליטת החברים החדשים, היא כדי לשחרר את ה"נקודה שבלב" מההשפעה החיצונית של העולם הזה, עם כל הערכים הרגעיים והסמכויות המדעיות, בכך שיוצרת עבורה סביבה ניטראלית. האדם צריך לקבל הסבר השייך למערכת האינטגרלית העגולה, כדי שהכול יצטרף לאותה המערכת שבתוכה אנו לומדים ועובדים.

מפני שטיפת הזרע הרוחנית הזאת חייבת להיות חופשית, כדי לעשות בחירה ולהתחזק בתוך הסביבה החדשה. בעצם, האדם מקבל את הטיפה הזאת וצריך בעצמו להכניס אותה לתוך הרחם, לתוך הקבוצה. הוא בעצמו אחראי על קליטת הזרע שלו: עד כמה הוא נקלט בתוך הקבוצה. צריכים לתת לו בזה כל תמיכה אפשרית על מנת לאפשר לו כזאת אפשרות. כאן חשובה מאוד השפעת הסביבה והמשפחה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, "מטרת החברה – א'", 19.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שביב של תקווה בתא הכלא
הסוס ממתין לרוכבו
לגדול בתוך הקבוצה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fEn0m

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest