אש הגיהינום

photo_rav_gh70_262.jpg

ספר הזוהר, פרשת "תרומה", אות תמ"ג: "דין עונשי הגיהינום הוא לדון שם את הרשעים. למה הם נידונים בדינו של גיהינום? אלא הגיהינום הוא אש דולק ימים ולילות, כעין הרשעים המתחממים באש יצה"ר לעבור על דברי תורה, בכל חימום שמתחממים ביצה"ר, כך שורף בהם האש של הגיהינום".

גיהינום הוא מדרגות גילוי האגואיזם כרע. כשהאדם מרגיש את עצמו כמקבל ואש הבושה שורפת אותו. האש הזאת היא שמאלצת אותנו להיתקן. יחד עם זאת, במצב הזה של גיהינום, לאדם יש הכול, חוץ מתכונת השפעה, ומזה הוא סובל. יש לי את כל הטוב, כל המילויים עבור האגואיזם שלי, אך איני רוצה בהם. אני רוצה להיות בהשפעה, מפני שבזה אני קרוב לבורא. איני רוצה להיות המקבל! וזהו הגיהינום.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
את מי אני מתבייש להונות: את עצמי או את הבורא?
מהו גיהינום?
גן עדן וגיהינום – בתוך האדם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8vI4B

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest