קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מהי המשמעות הקבלית של חג החנוכה?
תשובתי: חנוכה זה חג של אור. אנחנו חוגגים מצב שהאור נכנס לחיינו ומאיר אותם, מחמם אותנו, מאחד. כל מה שנדרש מאיתנו זה להיות טובים יותר זה כלפי זה, לא לריב ולא להתקוטט.
הערה: זה מזכיר לי את דברי המוסר וההוראות שאימא הייתה אומרת לי בילדותי.
תשובתי: מה לעשות אם עד היום לא השׂכלנו לשמוע לדברים ולהוראות הללו?! זו התגלות של היצר הרע האגואיסטי שלנו. בחג החנוכה אנחנו חוגגים את ביאתו של האור שמרסן את האגו שלנו ומאפשר להקשיב לכך שחייבים להתחבר ולהתאחד ובכך לגרש את החושך. החושך זה הפירוד שלנו, הסכסוכים, המריבות, התחרותיות, הרצון לנצל את האחרים ולשלוט. ואילו אנחנו רוצים להיות חברים טובים, שמחים זה בהצלחתו של זה, שאצלנו הכול יהיה משותף: שמחות משותפות, כאילו שאנחנו שייכים לגוף אחד. אם נעשה לפחות צעד קטנטן לכיוון הזה, נראה כיצד נר קטן, הכד הקטן ביותר עם השמן, יתלקח לאש חזקה, חמה וטובה שמאירה את כל חיינו.
שאלה: איך אפשר להסביר את הנס הזה עם פך שמן אחד שבער שמונה ימים, לאנשים שלא מאמינים בניסים?
תשובתי: נס זה כוח, אות חוק הפעולה שבינתיים אינו ידוע לנו בטבע. לכן אנחנו תופסים את הכוח הזה כנס. אבל בעצם הוא קיים בטבע, ואין שום ניסים. בינתיים זה נראה לנו כנס, זה שאנחנו באים אל האור שמתגלה מלמעלה מתוך הטבע, זה הכוח של השׂכל, הכוח של האור והחיים שנרכשים על ידינו בזכות האיחוד שלנו. בדרך כזאת אנחנו מסלקים את כל האויבים שנמצאים בנו ולא נותנים לנו להתאחד, ובכך מסתכמת מלחמת המכבים על האיחוד שלנו. אם אנחנו מצליחים לגרש את "היוונים" שנמצאים בינינו, הרצונות האינדיבידואליים האגואיסטיים שלנו, ומתחברים, אז אנחנו מגלים בחיים שלנו את האור. ולזה מוקדש חג החנוכה.
