קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אנחנו צריכים לעזור זה לזה? נניח, שאני חקלאי ורוב הזמן איני נמצא במגע עם בני אדם, איך אפשר להשפיע לזולת?
תשובתי: תאמר לי, בשביל מי אתה מעבד את האדמה?
נדמה לנו שאנחנו עובדים למען עצמנו, אך בעצם זה לא יכול להיות. פעם אדם היה בדרגת בהמה וחשב רק איך להאכיל את עצמו. הוא לא הרגיש שייכות לאחרים. אבל עם ההתפתחות של הרצון לקבל בני אדם כבר לא יכלו לספק את כל צרכיהם בעצמם. ואז אחד נהיה חקלאי, השני חוואי, השלישי עסק בטכנולוגיה וכולי. נאמר: "לכו ותתפרנסו זה מזה". הרצון שלנו נהיה מורכב יותר, ובהתאם לזה אנחנו הפכנו את העולם שלנו ליותר מורכב.
בסופו של דבר נדמה לך שאתה משרת את עצמך, על אף שבעצם אתה משרת את האחרים. נדמה לך, שאתה פועל למען התועלת האישית שלך, אבל בעצם אתה שקוע באשליה ואתה עובד תמורת משכורת, שהיא בעצם שקר. למעשה, אתה עובד על מנת להשפיע, כדי לספק את צרכי האחרים.
לדוגמה, אתה מגדל עגבניות וכל היום חושב איך להרוויח מהיבול חצי מיליון. אז דע לך: אם היית מסתכל על עצמך דרך הפריזמה השקרית של האגו, אז היית רואה שאתה מחפש הזדמנות לעזור לאחרים בעזרת חצי המיליון שהרווחת. שלחו לך את הדמיון הזה, שמרתק אותך למחשבה על רווח, מפני שאתה עדיין לא יודע איך להמריץ את עצמך על ידי הדאגה לאחרים. אז תסתפק בינתיים בשקר.
למעשה המרדף אחרי חצי מיליון, זה טירוף גמור. עוד מעט המגזר הבנקאי יקרוס לחלוטין, ואתה תיווכח בזה. כך אנחנו מעודדים את הילדים ומסוככים את עיני החמור, בכך שתולים לפניו שק עם זרעים כדי שהוא יעבוד.
שאלה: כלומר, המקובלים מגדלים עגבניות, אתה מרוויח עליהם חצי מיליון, ובאותו הזמן כל הזמן חושב איך להשתמש בכסף לטובת האחרים.
תשובתי: כמובן. אחרת הוא לא היה עובד בעל מנת להשפיע, איזה מקובל זה?
שאלה: אבל אדם בנוי כך, שרוב הזמן הוא לא חושב על דבר כזה…
תשובתי: אתה שוכח, מפני שאתה עדיין לא מחובר רגשית עם ההשפעה.
אמא מרגישה בנשמתה את התינוק שלה, ולא שוכחת אותו לרגע. באופן פנימי היא לא חתכה את חבל הטבור וגם לא יכולה לחתוך אותו.
שאלה: אבל אפילו באופן אגואיסטי, אני לא חולם על השכר העתידי במשך כל יום העבודה…
תשובתי: נכון, אתה כל הזמן חושב על כל מיני תענוגים שמושכים אותך. וחוץ מזה, אומן מקבל תענוגים רגשיים ושכליים מהעבודה עצמה. אבל בסופו של דבר אתה תגלה, שבעצם, אתה עובד לטובת הזולת. כולנו "עובדי ה'" במאה אחוז. כולם מבצעים השפעה טהורה של מאה אחוז, רק שלא רוצים את זה ולכן לא מבחינים בזה. במקום תמונה שלמה ונפלאה, אנחנו רואים תמונה רעה ומעוותת עד להופכיות גמורה.
בסופו של דבר, אנחנו רק צריכים "להסיר את הווילון", להסיר את הכיסוי של ההסתרה. יותר שום דבר לא ישתנה, אבל אתה, על ידי זה שתשתנה, תראה עולם הפוך.
מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 06.06.2012
ידיעות קודמות בנושא:
את מי להאשים?
כיצד למלא רצונות של אחרים באופן מעשׂי?
סוף לאשליה או החלפת הפרדיגמה
