דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אשליה אגואיסטית

אשליה אגואיסטית

חומר הבריאה הוא רצון לקבל, ולכן הוא מרגיש תענוג רק ממילוי, או מרגיש ייסורים מחוסר מילוי, בהתאם לכמות ולאיכות שלו ובהתאם לרמת ההתפתחות שלו. הרצון מתפתח רק מחוסר מילוי. הוא מקבל איזו הזנה קטנה כדי שיוכל להתקיים, אבל בדרך כלל מודאג מזה שמרגיש חיסרון וריקנות.

כי במידת הריקנות הזאת, החיסרון, הבלבול, חוסר הכוחות, באדם מתפתחים הרגש והשׂכל. ואז הוא מתחיל לשאול: "למה, יחד עם זה שהטבע הוא כל כך חכם, אני כל כך סובל?", מצד אחד מתגלה בו שלמות גדולה, ומצד שני, חוסר סדר ובלבול גדול.

בעל הסולם מסביר זאת במאמר "השלום", שקיימות שתי גישות: ממעלה למטה, איך הכול מגיע מהבורא, וממטה למעלה, איך שזה מצטייר לאדם. מצד אחד אנחנו רואים כמה נפלא מסודר העולם, כדי שהמציאות הזאת תוכל להתקיים, ומצד שני, עד כמה מבולבלות וקשות הדרכים של כל הנבראים.

כולם סובלים. ומכאן נובעת השאלה על מנהיגי העולם. האם יכול להיות שבחיים האלה יהיו כל כך הרבה חוסר סדר וייסורים? כי בזה שאנחנו רואים את הגדלות והחכמה של הטבע, אנחנו בלית ברירה מסיקים מסקנה, שחייב לשלוט עליו כוח אחד ויחיד, מפני שכל הטבע פועל כמערכת שלמה אחת. יוצא, שגם הכוח הזה חייב להיות שלם.

והכוח השלם חייב להיות טוב ומטיב. אז למה אני מרגיש בחיים שלי ובכל העולם כל כך הרבה כאב וייסורים? אם זהו מנגנון שלם ומערכת מושלמת וסגורה, אז למה כל פרט שלה סובל?

וכאן מגיע איזה פיצול. כשאני מסתכל על החיים בצורה הגיונית, "בתוך הדעת", אני רואה רק סבל וייסורים. אבל "מעל לדעת", אני מבין שצריך לראות תמונה אחרת. ואז אני מבין, שהבעיה היא דווקא בי, בתפיסת המציאות שלי. העניין הוא, שהכלים שלי הם לא מתוקנים, ולכן אני לא רואה את העולם שלם ולא מבחין בו במנהיג השלם.

רק "מעל לדעת" שלי אני יכול לומר, שככל הנראה המנהיג קיים, שהוא היחיד והוא טוב ומטיב. אבל אני לא דורש שהמנהיג הזה יתגלה, אלא דורש את התיקון של התפיסה שלי. אני רוצה לגלות את המנהיג הטוב הזה בכלים המתוקנים שלי, לא כדי לראות אותו וליהנות מזה שהבנתי, גיליתי, אני יודע, הרגשתי את עצמי טוב.

אני רוצה להרגיש את המנהיג הטוב והמטיב מעל לכלי הקבלה שלי, לא כדי להרגיע את אותם הכלים שסובלים, אלא כדי לא לדבר עליו לשון הרע ולהידבק להשגחה שלו. ודרך הסולידריות עם ההשגחה, אני נדבק למנהיג עצמו.

אף על פי שהכלים שלי יישארו ריקניים, אני רוצה להידבק למשגיח רק בגלל שהוא שלם. אני מודה על זה שהוא נתן לי הזדמנות להידבק אליו מעל הכלים הריקניים שלי. אני דואג איך להפוך גם כן להיות שלם ולא למלא את עצמי בכל טוב, עד שאני נסתם, ובזה נרגע. ורק במקרה כזה אני אוכל לראות את האמת.

מתוך ההכנה לשיעור, 25.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מרדף אחר חזיון תעתועים
ייסורים שאין בהם צורך
כיצד להשׂיג את השלמות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wVEmW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest