ארבע שפות של מערכת הבריאה

שפה, זה אמצעי קשר בין האלמנטים של הבריאה. למשל, קיימת שפה של תכנות למחשב. המחשב עצמו מהווה אוסף של כל מיני אלמנטים שזוכרים, אבל איך לקשר ביניהם ובאיזה סדר ורצף, באיזה קשר ביניהם להפעיל אותם, זו כבר שפה. בדרגות התפתחות שונות נדרשות שפות שונות. כאשר הייתי סטודנט, למדנו שפות תכנות שכבר נשכחו היום, אף אחד לא יודע אותן, ואף אחד לא שמע עליהן. השפות של היום מותאמות לבעיות מודרניות ולמחשבים מודרניים.

קיימת רב-גוניות גדולה של שפות. שפה אחת מיועדת למשחק שחמט במחשב, שפה אחרת מיועדת למחקרים ביולוגיים, שפה שלישית, להגדרת שאלות וכולי. כלומר השפה מתארת את שיתוף הפעולה ההדדי של אלמנטים במערכת. מערכת הבריאה, היא אחת, אבל יש לה ארבע דרגות: ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית. לכל דרגה יש שפה משלה, למרות שכל מה שקורה באחת מהן, דומה לְמה שקורה בדרגות האחרות אבל בצורות שונות, בחומרים שונים. למרות שבכל הדרגות פועלים אותם החוקים, אבל בכך שהם מתלבשים בחומר של דומם, צומח, חי ובני אדם, הם נראים אחרת לחלוטין. וכמובן, השפה, שמתארת אותם משתנה מאוד.

למשל ביקום, אלמנטים דוממים של הטבע משתפים פעולה, אין ספור מבחינת כמות, אבל אלמנטריים מבחינה איכותית. מצד שני, אם בוחנים את החברה האנושית, אז בהשוואה לכוכבים ולגלקסיות היא קטנה מבחינה כמותית, אבל הגבוהה ביותר מבחינה איכותית. לכן שפת התיאור של ההתנהגות ושיתוף הפעולה שלהם, היא שונה. לכן קיימות ארבע שפות לתיאור נכון של שיתוף פעולה הדדי בטבע. אמנם בחכמת הקבלה כל ארבע השפות יכולות לשמש בכל דרגה: החל מהנמוכה ביותר ועד לגבוהה ביותר, פשוט אנחנו משתמשים בהן לתיאור של הטבע בכל הדרגות שלו בערבוב. זה מעניין מאוד, מפני שנניח, בתוכניות מחשב אי אפשר לעשות זאת. יש להם משימות שונות לחלוטין, גישות שונות וחלקי תוכניות שונים.

מקובל שמתאר איזו מערכת, משתמש בשפה של חכמת הקבלה, אחר כך עובר לשפת התנ"ך, אחר כך לשפת ההלכה ולבסוף לשפת האגדה. הוא יכול להשתמש בכולן בצורה חופשית לחלוטין בהתאם לנוחיותו. ויש לו את ה"זכות" לזה, מפני שמערכת הבריאה מסודרת לפי סימן קומבינטורי. היא כולה מסוּבבת, משולבת, מחוברת, מורכבת. לכן אפשר לתאר כל חלק מהמערכת, נניח, על ידי שפה בדרגת "מדבר" (זו הדרגה הגבוהה ביותר, רמה של השפה הקבלית), וחלק בדרגה של השפה הפשוטה ביותר, שפת החוקים. וכולי. כך אנחנו עובדים. אבל כאשר אנחנו חוקרים את המערכת הזאת, נכנסים לתוכה, מתחילים להרגיש אותה, אז לא חשוב לנו באיזו שפה משתמשים. כל אחת מהן נכנסת לתוכנו והופכת לשפת רגשות, תחושות.

אם מקובל צריך להעביר משהו לאחרים, כדי לשמור באופן כלשהו על המערכת הזאת, לעשות איתה משהו, אז משתמשים בשפה, אבל בתוכו אין לו צורך בשפה. או גם אם אני קורא משהו, אז לא חשוב לי באיזו שפה מתוך הארבע אני קורא, מפני שכל המידע שבתוכי משנה צורה לשפת רגשות. באופן כזה, ארבע השפות של חכמת הקבלה מתארות את כל המערכת, אבל מלבדן קיימות עוד 70 שפות, מפני שגוף של כל תופעה, או דמות, או אובייקט, או בריאה רוחנית, מורכבים מ – 70 חלקים. הם כולם כוללים 7 ספירות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות), שכל אחת מהן כלולה מעשר ספירות. סה"כ: 7X10=70. אם אנחנו רוצים לתאר משהו אופייני לאחת מתת המערכות האלה, אז עלינו להשתמש בשפה ספציפית. בחכמת הקבלה כמעט ולא משתמשים בזה, אבל עלינו לדעת שאפשר לעשות תרגום מיוחד לשפה מסוימת, אלגוריתם, שיהיה מובן רק לחולייה ספציפית קטנה שבמערכת הכללית של הנשמה הכללית.

מתוך שיעור וירטואלי בנושא "ארבע שפות של חכמת הקבלה. תקשורת עולמות", 24.7.2016