אפשרות למילוי בלתי מוגבל

שאלה: למה, כאשר אני משיגה את הרצוי אני מרגישה מרוקנת יותר?

תשובתי: מפני שאת משיגה את הרצוי בכלים אגואיסטיים, ובהם אנחנו אף פעם לא יכולים להתמלא. כך גם נאמר, "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות", אדם תמיד מת כשחצי תאוותו בידו. רצון אגואיסטי אינו יכול להתמלא, בזה הוא רק מגרה ומרגיז את עצמו. למשל, נדמה לך שאכלת ושתית לשובע ולרוויה וכעבור זמן מה תרצי יותר.

שאלה: מה המשמעות של זה, למה הטבע מסודר באופן כזה?

תשובתי: המחשבה היא להראות לנו שבמגמה אגואיסטית אנחנו לא יכולים להתמלא, אין לזה שום משמעות. בהתפתחות של כלים אגואיסטיים אין מטרה, מפני שהם לא ממלאים אותנו. עלינו לעצור בזמן, התענוג צריך להיות אחר, לא תענוג חולף אלא כזה שלא נעלם.

כיצד אני יכול להשיג זאת? בשום צורה! כאשר אני ממלא את עצמי בעצמי, בכלים אגואיסטיים, התענוג מנפח אותי לממדים גדולים יותר ואני רוצה הרבה יותר. אני לא משיג בזה שום דבר, פרט לזה שאני מגדל בתוכי אגו גדול יותר, רצון גדול יותר, תאבון גדול יותר.

בהגבלה עצמית גם אין כל משמעות, מפני שעם זאת אני מכניס את עצמי לדיכאון. ודאי שאני יכול לפצות על כך בסיפוק עצמי, במחשבה על כמה אני מיוחד, אבל זה זמני ומוגבל.

אם אני רוצה להעמיד את עצמי בצורה נכונה מול הטבע, אז עליי להפוך את היכולת של מילוי עצמי לצינור שדרכו אני ממלא אחרים. עליי להפוך למקור של תענוג, שפע, מילוי, בדומה לבורא. אז האחרים ייהנו ממני, ואני כל הזמן אהנה מזה שאני ממלא אותם, ויכול להעביר דרכי אליהם כמות בלתי מוגבלת של תענוגים. בזה מסתכמת האפשרות למילוי בלתי מוגבל.

מתוך שיעור וירטואלי, 5.08.2018