אף רגע אחד ללא איחוד!

שאלה: כמה זמן צריכה להימשך הסדנה, כי מגיע רגע שנמצאים על סף אפיסת כוחות?

תשובתי: בסדנה האחרונה אני הרגשתי שהקבוצה המרכזית התחממה והגיעה לתנועה משותפת, לתחילת עבודת האיחוד רק כעבור 50 דקות.

זה נובע מחוסר הכנה ומהתקווה שאני אצור משהו.

ואני לא יכול ליצור כלום. אני רק מציע נושא, דוחף, מכוון את כולם, כמו מכשיר מוזיקלי, אבל לנגן אתם צריכים בעצמכם. אבל לא הצלחתם לכוון את עצמכם במהירות ולהתחיל לנגן.

לשֵם כך צריך להתנתק מעצמכם, לגעת באחרים, להתאסף יחד, לתאר לעצמכם את כולם דחוסים בחלל צפוף אחד. אחר כך קצת לסגת ולמלא את החלל שהשתחרר באהבה, כך כדי להישאר לגמרי מאוחדים, ודרך האיחוד הזה להתחיל לדון.

ואילו כאן לפני תחילת הדיון לא היה שום איחוד, שום הכנה לסדנה, על אף שזמן קצר קודם לכן אנחנו דיברנו על הנושא הזה. אבל כולם יצאו להפסקה והיא מחקה את הכול. בכללות, הקהל לא היה מוכן!

אנשים צריכים לבוא לסדנה כמו לאירוע מיוחד. הם צריכים להבין איך להתכונן אליה ולהיכלל בתוכה. הם צריכים להיות בדאגה כל רגע אם הסדנה עוברת ללא איחוד, שדרכו הם דנים ומתחילים להרגיש את מה שהם מדברים עליו.

מתוך השיעור הווירטואלי, 27.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הכנה לסדנה
כיוון ל"מנגינת" הסדנה
כיוון החדות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Vefob

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest