אסור = אי אפשר

שאלה: ביום ראשון, 24.5.2015, ראיתי הרצאה שלך על המאמר "מוליך החמורים", שלעניות דעתי הייתה נפלאה. הבנתי מהמילים שלך שבחכמת הקבלה אסור להשיג את ה'אני' שלי במצב של מלכות. בהקשר לזה הופיעו אצלי מספר שאלות:

  1. האם זה אומר שמטרתה של חכמת הקבלה היא להשיג את ה'אני' שלי שנמצא בבינה (ויכול להיות אפילו שה'אני' של כל אדם קיים בעולם אין סוף), ולא לתקן את הרצון לקבל לרצון להשפיע? אז תיקון הרצונות זו אינה המטרה, אלא אמצעי להשגת ה'אני' שלי (הבורא)?
  2. בהקשר לכך שבחכמת הקבלה קיים כזה איסור להשגת ה'אני' שלי (למימוש של כזה רצון, להשיג את ה'אני' שלי) במצב של מלכות (בהימצאנו בעולם שלנו של רצונות לקבל)?
  3. האם אפשר להפר את האיסור הזה, והאם לאדם ידועה דרך אחרת (לא קבלית) להשגת ה'אני' שלו?
  4. מה יקרה לאדם, שבכל זאת, למרות האיסור הזה, ישיג את ה'אני' שלו בעודו נמצא בעולם שלנו?

תשובתי: בחכמת הקבלה לא אוסרים דבר! וכשמשתמשים במילה אסור או נאסר, הכוונה היא ל"אי אפשר", ולכן לא כדאי להשקיע מאמצים. אבל באופן כללי, הכול מותר, רק בדרך אחרת. לכן, לך בדרך שהורו לך ותשיג!

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/cvFBV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest