דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אנשים, תצילו אותי…

אנשים, תצילו אותי…

לב

שאלה: למה מתכוונים בחכמת הקבלה כשאומרים, לפנות לקבוצה?

תשובה: אדם פונה לקבוצת המקובלים, כשהוא חסר אונים לחלוטין, טובע בים, נקלע למצב נוראי, גווע מרעב – ומגלה, שלידו ישנם אנשים טובים, שמוכנים ויכולים לעזור לו. עליו רק לבקש מהם עזרה, להראות להם, שהוא מצפה לעזרתם!

האדם צריך להיות בטוח שהקבוצה תעזור לו. הוא אפילו לא צריך שהם יערבו להסכמה שלהם. הכול תלוי רק בו, בדומה ליחס הבורא, שתמיד מוכן לעזור.

הקבוצה והבורא – זה אותו הדבר. אם אני מבטל את עצמי כלפי הקבוצה ומצפה לקבל את עזרתה – אקבל אותה!

בצורה אוטומטית! זה לא תלוי באנשים מסוימים, הרי אני פונה למצבם הפנימי והמתוקן, שנמצא בעולם אין סוף, שאותו הם לא מרגישים בעצמם.

אבל לשם כך עליי להזדקק מאוד לעזרתם, להתייאש מכוחותיי ולהאמין, שדרכם אוכל לעשות זאת: לקבל מהם תמיכה וערבות, כוחות וכל השאר. אם אני מבטל את עצמי בצורה כזו כלפיהם, לבטח אצליח.

אבל אני חייב לבטל את עצמי לחלוטין. כאשר גרעין נשתל באדמה ורוצה לפרוח, הוא חייב להירקב תחילה. כך גם האדם – עליו לוותר על כל מה שיש לו, כדי שהקבוצה תשפיע עליו בצורה שלמה.

רק כאשר צומח מהגרעין הרקוב צמח חדש, מתרחשת "הכניסה לחיים החדשים" – אבל לא לפני כן.

ואילו אנחנו חושבים, שהצטרפנו לאחרים, וכעת נבנה משהו יחד. אך לא כך הוא. הגרעין חייב לבטל את עצמו בעצמו, ואז הסביבה תשפיע עליו באותה המידה.

האדם צריך להבין, למה הוא זקוק מהקבוצה: אלו סוגי מינרלים, לחות, חום, חמצן. הוא חייב להגיע לריקבון עצמי, כדי להיות מוכן לקבל את השפעת הסביבה.

אנחנו חושבים, שכל הלחות, המינרלים והחמצן נמצאים בנו. אבל בתוכי נמצא רק רשימו – ושום דבר מעבר לכך. כל השאר מגיע מהסביבה, מפני שכל המערכת נבנית בחיבור בינינו.

כאשר משתילים תא זר בגוף האדם, כל הגוף מתחיל לעבוד עליו. אבל אנחנו צריכים לבטל את כוחות ההגנה של אותו התא, אשר דוחים את הגוף הזר ולא נותנים לו להתחבר עם התאים האחרים. את זאת עלינו לעשות בכוחות עצמינו.

מתוך שיעור על המאמר "הסתר וגילוי פניו של ה' יתברך", 16.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
קיר או דלת לעולם החדש
חיקוי של רוחניות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rLvQN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest